כרכר

אין לבלבל ערך זה עם הערך קרקר.

כִּרְכֵּר

רקד, קפץ והסתובב בתנועות ריקוד.
- ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יהוה.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יד)

הפועל מופיע פעמיים במקרא בפסוק לעיל ובפסוק ט"ז
בשפה אכדית תיבת "כרר" חולקת שדה סמנטי עם - מעגלי, סבובי , מלשון ככר^[^{דרוש מקור]}. ראו בערבית - שורש ( ك/ ر/ ر‎ ; כ.ר.ר) . משמעות המילה كر ; כָּרְ =לחזור חזרה. וגם - כרר تکرار - תכרר במשמעות =הישנות.
קבוצת מפרשים קטנה באשכנז (צפון צרפת וגרמניה) ביררה את שורשה של המילה "כרכרה" בעקבות תרגום יונתן לנביאים ("ובתושבחן") היא פירשה - "ריקוד", והבעת שמחה בתנועות הגוף^[^{דרוש מקור]}.
מקביל לספרדית בהגיית קרקחדה (carcajada) בהוראת 'צחוק-רועם'

עברית חדשה [לא בשימוש] סביבון.
- ”מוֹרִי הֵבִיא כִּרְכָּר לִי / בֶּן-עוֹפֶרֶת יְצוּקָה – / יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מִי? / לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה!“ (לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)

בוכיר; התקן מאורך, לרֹב עשוי עץ, קצותיו משופעים לכדי חוד מעוגל, ובו סליל חוטי הערב, ומשמש באריגה להעברת חוטי הערב בין חוטי השתי.
- ”זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר“ (בבלי, מסכת שבת – דף פא, עמוד א). רש"י: עץ יש לאורגין וראשו חד.
רק בלשון חז"ל מוט, מקל מחודד.
- משיניח את הכרכר (מוט שחובטים בו את הזיתים) (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז, הלכה ב, גמרא).

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרכר 1

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

מחשוף כורכר

סלע משקע פריך ונקבובי הנפוץ בארץ לאורך חוף הים ובשפת החוף.
- ”הם ירדו לחוף שלא הכירו עדיין, מופרד על ידי סלעי כורכר מחוף הרחצה הרגיל, הוא נושם לפי תורת היוגה והיא משזפת את עורה.“ (ביקיני, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)

מערבית: كُرْكَار (כֻּרְכַּאר) מקור השם מאכדית: ^[^{דרוש מקור]} כוּרְכַרַטֻ ḫurḫuratu בהוראת צבען-אדום . .