חֵרוּם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חירום
הגייה* cherum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. לשון חז"ל מצב מסוכן, מצב מלחמה.
    • ”מתני' בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט? הא קמ"ל דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי.“ (בבלי, מסכת כתובותדף יח, עמוד א)
    • תפקידו של צה"ל להיות ערוך תמיד, בחירום ובשגרה.
  2. מצב לחוץ ודחוק, שאינו שגרתי.
    • כשהחזאים הודיעו על בוא הסופה 'ירדנה' הכריזו בישראל על מצב חירום.

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל
  • לדעת רש"י הוא משמעות מלחמה במהתנ"ך ”יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְּתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ“ (מלכים א׳ כ, פסוק מב)

צירופים עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

חָרוּם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרום
הגייה* charum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ם
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּמָה, חֲרוּמַת־; ר׳ חֲרוּמִים, חֲרוּמֵי־; נ"ר חֲרוּמוֹת
  1. לשון המקרא קצר במיוחד, באופן הנחשב למום.
    • ”כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב; אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּח, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׁרוּעַ.“ (ויקרא כא, פסוק יח)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: snub‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חרומף