סוּפָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סופה
הגייה* sufa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ו־ף
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ סוּפוֹת; סוּפַת־, ר׳ סוּפוֹת־, כ׳ סוּפָתוֹ
 
סופת שלג
  1. לשון המקרא (מטאורולוגיה) מזג אוויר קיצוני וסוער המתאפיין ברוחות עזות. לרוב מלווה במשקעים, בברקים, ברעמים או בכמויות רבות של חול או אבק.
    • ”...וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה.“ (ישעיהו נז, פסוק יג)
    • ”יהוה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־כֹּחַ, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יהוה; בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ; וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.“ (נחום א, פסוק ג)
    • ”כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.“ (תהלים פג, פסוק טז)
    • ”יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ; וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.“ (איוב כא, פסוק יח)
    • ”הִנֵּה הַסּוּפָה סוֹעֶרֶת כְּיָם סוֹעֵר, הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל עֵין הַשָּׁמַיִם.“ (דבורה: אגדה, מאת פסח קפלן, בפרויקט בן יהודה)
    • הסופה גרמה לנזקים רבים ברכוש.
  2. לשון המקרא בהשאלה: (כמו סופה) במהומה, ברעש, בכעס.
    • ”כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו, לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ“ (ישעיהו סו, פסוק טו)
    • הילדים נכנסו למוזיאון כסופה, חרף השלטים המבקשים לשמור על השקט.

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא. רד"ק גזר את תיבת סופה המקראית לעיל משורש ס-ו-ף,והניח כי נקראת כך משום : "הוא ענין כליה שהוא הרוחות והזועות שהם מניעים הדברים קל מהרה ומכלים אותם" , רד"ק.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה

בקרב חזאים וימאים נהוג כיום להבחין בין סופה לסערה על פי מהירות הרוח, כאשר בזמן סופה מהירות הרוח גבוהה יותר. ליתר דיוק, מהירות הרוח בסופה הינה 52 קשר (100-95 קמ"ש), וגובה הגלים תשעה מטרים.

פרשנים מפרשים

עריכה

כן תרדפם בסערתך ובסופתך תבהלם (תהילים פג, טז) רש"י: סופה - טורביליו"ן בלע"ז (מערבולת); מלבי"ם: בסערתך ובסופתך - הסער נושב לרוח אחד והסופה הוא הרוח הנושב בעיגול מכל צד.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: סופה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופות