חרם
יש להוסיף לדף זה את הערך: חָרָם.
חֵרֶם א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרם |
הגייה* | kherem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ם |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ חֲרָמִים, חֶרְמֵי־; גם: חֲרָמוֹת, חֶרְמוֹת־; חֵרֶם־ |
- לשון המקרא דבר שנאסר לשימוש או שהוקדש לה'.
- לשון המקרא מוות, הריגה; מה שהוחלט להשמידו, בדרך כלל במלחמה.
- "וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים." (ישעיהו מג כח)
- נידויו של אדם מהחברה; נידוי מדינה או ארגון והפעלת סנקציות עליהם.
- עשינו חרם על דני מפני שהוא הלשין על רמי למורה.
- ארה"ב מעוניינת שהאו"ם יטיל חרם על איראן.
- אירופה הטילה חרם על ארגון החמאס בקבעה שהוא ארגון טרור.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: excommunication
- ערבית: تحريم
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
- אילון גלעד, "מה בין חירום, לחורמה, ומי זכה לבויקוט הראשון?". "הארץ", 4 בספטמבר 2019.
חֵרֶם ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרם |
הגייה* | kherem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא רשת לציד דגים.
- "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם." (יחזקאל כו ה)
- ”כֻּלֹה בְּחַכָּה הֶעֱלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ [...].“ (קהלת ז, פסוק כו)
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על קהלת ז כו: "וחרמים לבה" - לשון מכמורת כמו (חבקוק א) יגורהו בחרמו יאספהו במכמרתו.
- (1:) בלשון התלמוד "חרמי-טיבריה" הם: דיגי-טבריה, ככתוב: קיבלו עליהן חרמי טיבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד (ירושלמי מועד קטן ב, ה). ב תלמוד שטיינזלץ פירשו את כינויו של ”רבי יוסי החרם“ (בבלי, מסכת מנחות – דף לז, עמוד א), חרם-שמשלח ידו היתה בדייג .
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אילון גלעד, "מה בין חירום, לחורמה, ומי זכה לבויקוט הראשון?". "הארץ", 4 בספטמבר 2019.
הערות שוליים
עריכה- ↑ מנדל נון, הדיג העברי הקדום. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד. עמ' 57.