חמם
חִמֵּם
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חימם |
| שורש וגזרה | ח־מ־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- הוסיף חום בחומר. העלה את הטמפרטורה. שמר על גוף מפני איבוד חום אל הסביבה.
- ”כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם“ (איוב לט, פסוק יד)
- ” האשה מדיחה ידה בשמן ומחממתה כנגד הנר וסכה את בנה. סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה ואינו חושש“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ג, הלכה ה)
- ”יוצא חמור באיכוף שלו בזמן שקשור בו לחממו“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ב)
- ”אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות“ (בראשית רבה, פרשה יד, סימן ט)
- השמש מחממו, והוא נימס ופושר והולך, ונחלים מושכין ממנו והולכין לים הגדול מדרש שכל טוב שמות פרשת בשלח פרק טז
- לשון חז"ל גירה ייצר ותאוה.
- בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצר הרע מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים (אבות דרבי נתן פרק טז)
- [סלנג] הרגיז. גרם לאדם לכעוס.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- מצרית קדומה: "שֶ-מְמְ" shemm.
- קופטית: חְמֹם ϩⲙⲟⲙ לחמם,להקדיח.
- שומרית: emumtu מים חמים
- אכדית: emmu - חם.
- סורית: מחממא ܡܚܡܡܐ
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
נגזרות
עריכה- חימום
- חֻמַּם (צורת הסביל)
מילים נרדפות
עריכהגם
ניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש חמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|