חבוק
חִבּוּק עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיבוק |
| הגייה* | chibuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ב־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ חִבּוּקִים; חִבּוּק־, ר׳ חִבּוּקֵי־ |
- לשון המקרא כריכת הידיים מסביב לגופו של הזולת והצמדת הגוף כביטוי לחיבה ואהבה.
- ”ויקם אנטיפטר ויבקש לחבק את אביו. ויהדוף המלך את חיבוק בנו מעליו. ויאמר. רוצח.“ (ספר יוסיפון, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 953, באתר מאגרים)
- אני עצוב, חיבוק ישמח אותי.
גיזרון עריכה
- שם פעולה מן הפועל חִבֵּק. מופיע פעמיים במקרא, במשלי ו, פסוק י, וכפילו במשלי כד, פסוק לג, כחלק מהצירוף "חיבוק ידיים".
צירופים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: חיבוק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיבוק |