בִּטּוּי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביטוי
הגייה* bituy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ט־א
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ בִּטּוּיִּים, בִּטּוּיֵּי־
  1. לשון חז"ל אמירת דברים בקול.
    • ”שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אכְלֶנָּה, הָרִאשׁוֹנָה שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְהַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ג, משנה ט)
    • ”אֵין חַיָּבִין עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.“ (משנה, מסכת הוריותפרק ב, משנה ב)
    • ביטוי האות פ' בראש מילה כרפויה נחשב לבלתי־תקני.
  2. צירוף לשוני שאין להבין כפשוטו.

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטוי


השורש בטא

השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־ט־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּטָא בּוֹטֵא יִבְטָא בְּטָא לִבְטֹא
נִפְעַל נִבְטָא נִבְטָא יִבָּטֵא הִבָּטֵא לְהִבָּטֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּטֵּא מְבַטֵּא יְבַטֵּא בַּטֵּא לְבַטֵּא
פֻּעַל בֻּטָּא מְבֻטָּא יְבֻטָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּטֵּא מִתְבַּטֵּא יִתְבַּטֵּא הִתְבַּטֵּא לְהִתְבַּטֵּא

הערה

עריכה
  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.