התלבש

הִתְלַבֵּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התלבש
שורש וגזרה	ל־ב־שׁ, גזרת השלמים
בניין	התפעל

1. כִּסָּה אֶת גּוּפוֹ בְּמַלְבּוּשׁ.

   • "פתאום נעשתה לה מטתה דחוקה. קפצה ונתרחצה ונתלבשה ועמדה והכינה פת שחרית..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
   • "מודים שאם חלה להיות בשבת-שיום טבוח לאחר שבת, ואין כוהן גדול מתלבש בכליו..." (משנה, סדר מועד, מסכת חגיגה, פרק ב', ד')
   • בַּחוּרוֹת הוֹלְכוֹת כֻּלָּן/ בְּפִיגַ'מוֹת אֶל הַיָּם/ וְעַל הַפְּלָאזָ'ה מִשְׁתַּדְּלוֹת/ אֵיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ פָּחוֹת... "שיר לכלה", לאה גולדברג

2. עגה התעקש בדבר; הִטְרִיד וְלֹא הִרְפָּה.

   • אמו של דן החליטה להתלבש עליו עד אשר יגמור כל מטלותיו.

3. מִלֵּא עַצְמוֹ בְּ-.

   • "רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך..." (תלמוד בבלי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ט"ז, ב' גמרא)

נגזרות

• התלבשות

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• לָבַשׁ

למשמעות (2):

• נִטְפַּל

תרגום

• אנגלית: put clothes on‏‏‏‏
• ערבית: لَبِسَ‏‏‏‏ (תעתיק: לַבִּשַׂ)
• צרפתית: s'habiller‏‏‏‏ (הגייה: סַבִּיֶה)

ראו גם

• נלבש
• לִבֵּשׁ
• לֻבַּשׁ
• הלביש
• התכסה
• עטה
• התעטף