הִתְלַבֵּשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התלבש
שורש וגזרה ל־ב־שׁ, גזרת השלמים
בניין התפעל


  1. כִּסָּה אֶת גּוּפוֹ בְּמַלְבּוּשׁ.
    • "פתאום נעשתה לה מטתה דחוקה. קפצה ונתרחצה ונתלבשה ועמדה והכינה פת שחרית..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
    • "מודים שאם חלה להיות בשבת-שיום טבוח לאחר שבת, ואין כוהן גדול מתלבש בכליו..." (משנה, סדר מועד, מסכת חגיגה, פרק ב', ד')
    • בַּחוּרוֹת הוֹלְכוֹת כֻּלָּן/ בְּפִיגַ'מוֹת אֶל הַיָּם/ וְעַל הַפְּלָאזָ'ה מִשְׁתַּדְּלוֹת/ אֵיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ פָּחוֹת... "שיר לכלה", לאה גולדברג
  2. עגה התעקש בדבר; הִטְרִיד וְלֹא הִרְפָּה.
    • אמו של דן החליטה להתלבש עליו עד אשר יגמור כל מטלותיו.
  3. מִלֵּא עַצְמוֹ בְּ-.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

למשמעות (1):

למשמעות (2):

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש לבשׁ

השורש ל־ב־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים. בדומה לשורשים נוספים המתחילים באות ל' ניתן לזהות את מקור השורש "לבש" בשורש דו עיצורי קדום שאליו נוספה מילית החיבור ל'. השורש "ב־ו־שׁ" מתייחס לבושה והלבוש הוא ההתיחסות למבושים. [דרוש מקור]

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית כיסוי לגוף
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

ל־ב־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָבַשׁ לוֹבֵשׁ

(ב׳ פעוּל: לָבוּשׁ)

יִלְבַּשׁ לְבַשׁ לִלְבֹּשׁ
נִפְעַל נִלְבַּשׁ נִלְבָּשׁ יִלָּבֵשׁ הִלָּבֵשׁ לְהִלָּבֵשׁ
הִפְעִיל הִלְבִּישׁ מַלְבִּישׁ יַלְבִּישׁ הַלְבֵּשׁ לְהַלְבִּישׁ
הֻפְעַל הֻלְבַּשׁ מֻלְבָּשׁ יֻלְבַּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל לִּבֵּשׁ מְלַבֵּשׁ יְלַבֵּשׁ לַּבֵּשׁ לְלַבֵּשׁ
פֻּעַל לֻּבַּשׁ מְלֻבָּשׁ יְלֻבַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַבֵּשׁ מִתְלַבֵּשׁ יִתְלַבֵּשׁ הִתְלַבֵּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ