הִשְׁתִּין עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא השתין
שורש וגזרה שׁ־ת־ן
בניין הִפְעִיל
 
ילד משתין – פסל ארד בבלגיה
  1. לשון המקרא הוציא מגופו את הפסולת הנוזלית שמופרשת על ידי הכליות אצל האורגניזמים.
    • ”לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָחִיד, וְכֵן לֹא יָרֹק.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק י, משנה ה)
    • ” דָּבָר אַחֵר, אִם נוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, אִי אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכָל הָעָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק ג, משנה ד)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה במקרא אך כחלק מהצירוף "משתין בקיר".
  • ייתכן כי המילה במקור הייתה מן השורש ש־י־ן (של המילה שַׁיִן) בבניין התפעל וממנה נגזר שורש תנייני שתן.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש שׁתן

השורש שׁ־ת־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

שׁ־ת־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשְׁתִּין מַשְׁתִּין יַשְׁתִּין הַשְׁתֵּן לְהַשְׁתִּין
הֻפְעַל הֻשְׁתַּן מֻשְׁתָּן יֻשְׁתַּן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון עריכה

  • השורש נגזר מהפועל הִשְׁתִּין, שנתפס מאוחר יותר כגזור משורש זה בבניין הפעיל. על כן מבחינה היסטורית יש לראות בו שורש תנייני. הפועל הוא במקורו נטייה חריגה (בניין התפעל) של השורש שׁ־י־ן, וראו גם בערך שַׁיִן.