הלה
לערך העוסק בכתיב מקראי יחיד הַלֹה; ראו הַלֹא.
הִלָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הילה |
הגייה* | hila |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ה־ל־ל ב |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ הִלּוֹת; הִלַּת־, ר׳ הִלּוֹת־; כ׳ הִלָּתוֹ |
- לשון ימי הביניים [לא בשימוש] זוהר, זיו, בהירות.
- עברית חדשה עגול בהיר של אור סביב לגוף כלשהו.
- כריזמה.
- שם פרטי לנקבה.
גיזרון
עריכה- מן ה־ל־ל ב בעניין בהירות, שורש קשור לאכדית ellu 'בהיר'. המשמע המודרני (1) התפתח מהמשמע המקורי (2) עקב דמיון הצליל למילה הלועזית halo תשמו"ץ.ערבית בהגיית: הַלַה (هالة)
- המשמעות "כריזמה" היא מתחדישי יונתן רטוש.[1]
מילים נרדפות
עריכה- כריזמה (3)
תרגום
עריכה- אנגלית: halo, aura
- צרפתית: halo
- רוסית: гало, дуновение, венчик, ореол, сияние, нимб
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: הילה |
השורש הלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הַלָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הלה |
הגייה* | hala |
חלק דיבר | מילת גוף |
מין | זכר ונקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ הַלָּלוּ |
- לשון חז"ל כינוי רמז: ההוא, הזה. ההיא, הזאת.
- ”ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר א"ר יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה ב)
- ”אומר לחברו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צרכו במעותיו“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ג, משנה ג)
- ”היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו עמד הלה ובנאה בלא רשותו הרי זה מחשב יציאותיו בשער שבנה“ (ירושלמי, מסכת בבא מציעא – דף יב, עמוד ג)
גיזרון
עריכה- מן תעודות בלשון אבלאית הכתובות בניב אכדי אֲלֻמִ (allū(mi בהוראת זה לא ! או כשאלה בהוראת הלא כן? מושאלת לאוגריתית בצורת הל hl בהוראת הנה, הבט, זהו זה![2]. בעברית מהווה קיצור לתיבות: הללו או הלזה.[3]
- ברובד עברית-אקדמית: ה הידיעה + לָה.
- השם מצוי במשנה גם בצורה: הלז, ”אם משיצאת האבן מידו הוציא הלז את ראשו - פטור!“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ב)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- ↑ מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 331 :hl
- ↑ כך משער התוספות יו"ט