| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גאוותנות
|
| הגייה* |
gaavtanut
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ג־א־י/ה
|
| דרך תצורה |
גאותן + ־וּת
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל הערכה והחשבה בצורה מופרזת של אדם כלפי עצמו, כלפי תכונותיו, מעשיו וכו'.
גזירה מחודשת בלשון חז"ל מגאוה. בלשון המקרא גאות.
| השורש גאה
|
|
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
התרוממות אל על פיזית או נפשית
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| ג־א־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
גָּאָה
|
גּוֹאֶה
|
יִגְאֶה
|
גְּאֵה
|
לִגְאוֹת
|
| נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הִפְעִיל
|
הִגְאָה
|
מַגְאֶה
|
יַגְאֶה
|
הַגְאֵה
|
לְהַגְאוֹת
|
| הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
גֵּאָה
|
מְגָאֶה
|
יְגָאֶה
|
גָּאֵה
|
לְגָאוֹת
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְגָּאָה
|
מִתְגָּאֶה
|
יִתְגָּאֶה
|
הִתְגָּאֵה
|
לְהִתְגָּאוֹת
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: גאווה