גאות
גֵּאוּת עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גאות |
הגייה* | geut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּת גאה + ־וּת |
נטיות | ר׳ גֵּאוּיוֹת (נדיר) נס׳ גֵּאוּתוֹ גֵּאוּתָהּ גֵּאוּתָם |
- לשון המקרא התרוממות של דבר אל על.
- ”כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן“ (ישעיהו ט, פסוק יז)
- ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׁוֹא גַלָּיו אַתָּה תְְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)
- "הַצּוּר, פַּנֵּה דֶרֶךְ! בִּלְבָבִי הַקַּר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ / עֹז רוּחַ זִלְעָפוֹת עִם-גֵּאוּת הַיָּם וְאֵיתָנוֹ." (חיים נחמן ביאליק)
- לשון המקרא שם לפעולת הגֵּאֶה. התנשאות
- עברית חדשה תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, אשר נוצרת בשל השפעת כוחות המשיכה של היָרֵחַ והשֶׁמֶשׁ על כדור הארץ.
- "דלגנו על הכח של גאות ושפל, מפני שאלה בים התיכון כמעט שאינם מורגשים." ("הארץ", 16 בדצמבר 1926)
גיזרון עריכה
- מן גָּאָה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תשל"ג), 1973.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: rising tide, flooding tide (3)
- צ'כית: vzdutí , příliv , povodňová vlna
השורש גאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|