|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ב־ט־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בָּטָא
|
בּוֹטֵא
|
יִבְטָא
|
בְּטָא
|
לִבְטֹא
|
| נִפְעַל
|
נִבְטָא
|
נִבְטָא
|
יִבָּטֵא
|
הִבָּטֵא
|
לְהִבָּטֵא
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
בִּטֵּא
|
מְבַטֵּא
|
יְבַטֵּא
|
בַּטֵּא
|
לְבַטֵּא
|
| פֻּעַל
|
בֻּטָּא
|
מְבֻטָּא
|
יְבֻטָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּא
|
מִתְבַּטֵּא
|
יִתְבַּטֵּא
|
הִתְבַּטֵּא
|
לְהִתְבַּטֵּא
|
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
|
ערך בוויקיפדיה: ביטוי משוכל