|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ב־ט־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּטָא |
בּוֹטֵא |
יִבְטָא |
בְּטָא |
לִבְטֹא |
| נִפְעַל |
נִבְטָא |
נִבְטָא |
יִבָּטֵא |
הִבָּטֵא |
לְהִבָּטֵא |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בִּטֵּא |
מְבַטֵּא |
יְבַטֵּא |
בַּטֵּא |
לְבַטֵּא |
| פֻּעַל |
בֻּטָּא |
מְבֻטָּא |
יְבֻטָּא |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּטֵּא |
מִתְבַּטֵּא |
יִתְבַּטֵּא |
הִתְבַּטֵּא |
לְהִתְבַּטֵּא |
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
|
ערך בוויקיפדיה: ביטוי משוכל