אַסְפַּמְיָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אספמיה
הגייה* aspamya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
מפת אספמיה
  1. לשון חז"ל מדינה בחצי האי האיברי, החולשת כמעט על כולו. גובלת בצפון־מזרחה בצרפת ואנדורה, במערבה בפורוטגל, ובדרומה במרוקו כאשר מיצרי גיברלטר חוצצים ביניהם בגבול זה.
    • ”אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְאַסְפַּמְיָא, וְיַחֲזִיק שָׁנָה, וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה, וְיָבוֹא לְשָׁנָה אַחֶרֶת.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ג, משנה ב)
    • ”וְלָמָּה נָתַן לָהֶם שִׁבְעָה, וְאֵיזֶה הֵם הַשְּׁלשָׁה שֶׁלֹא נִתַּן לָהֶם, [...] רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר דַּרְמוּסְקוֹס וְאַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא.“ (בראשית רבה, פרשה מד, סימן כג)
    • "אָמַר לוֹ: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם (ירמיהו מו, פסוק כז), מֵאֶרֶץ מַגֶּלְיָא, מֵאֶסְפַּנְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ." (מדרש תנחומא ויצא ב)
    • ”וְכַדֵּי יַיִן וּמִזְרְקֵי עֲסִיסִים / מִגַּפְנֵי אַסְפַּמְיָה וְאַשְׁכְּלוֹת אִיטַלְיָה וְקַפְרִיסִין“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

  • מלטינית: Hispania, לשם, שניתן ע"י הפיניקים, יש מספר גזרונות אפשריים מעברית:
    1. הלחם בסיסים של הצירוף אי שפנים, כתמונת ראי לבלבול בין שפנים וארנבות בלשון התחייה. סברה זו נפוצה בקרב הרומאים, אך אינה מקובלת במחקר.
    2. הלחם של הצירוף סף מים או סף ים. סברה זו, של מרקוס יסטרוב, מסבירה את הצורה העברית, אך לא את זו הלטינית. מה גם שאף בלשון חז"ל קיימת הצורה ב־נ'.
    3. מילה מן השורש ס־פ־ן או חילופו צ־פ־ן, זו הסברה המקובלת במחקר כיום.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: אספמיה
  מדריך טיולים בוויקימסע: אספמיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אספמיה