צרפת
צָרְפַתעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צרפת |
הגייה* | tsarfat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־ר־ף |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון ימי הביניים מדינה במערב אירופה השוכנת לחוף הים התיכון מדרום־מזרח, ולחוף האוקיינוס האטלנטי בצפון ובמערב. גובלת בדרום־מערבה בספרד.
- "בן מאיטליה אומר בונג'יורנו / בת מצרפת אומרת בונז'ור / קן מיפן אומר אוהיו / כשהוא בא לביקור" (אורחים לקיץ, מאת נעמי שמר)
- גבולותיה המדיניים של צרפת דומים למשושה.
- לשון המקרא עיר נמל עתיקה בלבנון.
- ”קוּם לֵךְ צָרְפַתָּה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָּה וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים...“ (מלכים א׳ יז, פסוקים ט – י)
גיזרוןעריכה
- (2) השם מופיע פעם נוספת במקרא, בספר עובדיה כשם של ישוב כנעני בו מתגוללים ישראל בגלותם : ”אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד “ (עובדיה א, פסוק כ) השם המקראי 'צרפת' נשתמר בשמו של הכפר הערבי צרפנד שלחוף הים, באיזור דרום צידון בדרך לצור. באנלים של סנחריב צוינה 'צרפִּתֻ' (Sariptu) כאחת מעריו של ללי מלך צידון שנכנעו למלך אשור בשנת 701 לפסה"נ. פליניוס מזכיר את צרֶפְּתָ (Sarepta) בזיקה לתעשיית הארגמן. צרפת הוזכרה אף במאה הרביעית לסה"נ כמרכז לתעשיית ארגמן [1].
פרשנים מפרשיםעריכה
- פירוש רש"י למילה הוא המקור למשמעותה המודרנית: "ואומרי' הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז".
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
מדינה באירופה
|
עיר בלבנון
- אנגלית: Sarepta
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: צרפת |
מדריך טיולים בוויקימסע: צרפת |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צרפת |
- "שאלה של הגייה – צרפת". השפה העברית
צִרְפֵתעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צרפת |
שורש וגזרה | צ־ר־פ־ת, מרובעים |
בניין | פִּעֵל |
- [סלנג] היה הצד הפעיל בנשיקה צרפתית.
- הוא צרפת את הבחורה הלוהטת ביותר בשכבה.
גיזרוןעריכה
- נגזר מהביטוי נשיקה צרפתית.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ בנימין מזר,אנציקלופדיה מקראית- ו,מוסד ביאליק,תשל"ב - 1971,עמוד: 779