מזמז

מִזְמֵז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	מיזמז
שורש וגזרה	מ־ז־מ־ז
בניין	פִּעֵל

1. מִסְמֵס, מעך.

   • כאשר השוחט פתח את ראש הפרה, הוא צעק בקול: "מישהו מזמז את המוח שלה!"

2. [עממי] גיפף, נישק או ליטף בצורה חושנית.

   • ”אם צחי שלך לא היה חולם למזמז את זיווית, אז הוא לא היה מתרחץ עד הצבא!“ (צחי המוזנח, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
   • "אהבתנו אש בוערת, / אהבתנו אדירה; / וגם אם נמזמז אחרת, / זה לא נורא, (זה לא נורא!) / נחשוב עליך, יקירה." (שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר)

גיזרון

• ראו בגיזרון התמזמז.

נגזרות

• מזמוז

מילים נרדפות

• גיפף
• עילס
• צִרְפֵת

תרגום

• אנגלית: made out‏, besmooch‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מזמוז