אמנות
אֻמָּנוּת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אומנות |
הגייה* | umanut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ן ב |
דרך תצורה | אמן + ־וּת |
נטיות | ר׳ אֻמָּנֻיּוֹת; אֻמָּנוּת־, ר׳ אֻמָּנֻיּוֹת־ |
- לשון חז"ל מלאכה הדורשת מיומנות; עיסוקו של האֻמָּן.
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ד, משנה ו)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת קדושין, האם הכוונה היא לקידושין?. ”רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ“ (משנה, מסכת קדושין – פרק ד, משנה יד)
- ”רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות“ (בבלי, מסכת קידושין – דף כט, עמוד א)
- ”לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שָׁלשׁ אֻמָּנִיּוֹת, זֶהָבִי וְיוֹצֵר וְזַגָּג“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן יז)
- לשון חז"ל בהשאלה: פעולה שהיא הרגל עבורו.
- "מִיָּד תָּפְסוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב." (מכילתא בשלח פרשה ב)
- עברית חדשה היכולת לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, תוך שימוש מושכל ויצירתי באמצעים מגוונים.
- הוא סוחר ממולח המצטין באומנות המכירה.
- לשון חז"ל עבודת המלכות.
- ”הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת, נָפַל לָאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפָּא, נִתְרַפָּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ט, משנה ד)
גיזרון
עריכה- 1-3. לשון חז"ל משורש מקראי (ראו אָמָּן). מאכדית: ummânūtu - כשרון, מלאכה, אָמָּנוּת. מקביל גם לארמית: אוּמנות, אוּמַנְוָן - מלאכה, כשרון. סורית: ܐܲܡܢܵܐ (אַמְנָא) - מקצוע, מלאכה.
- 4. כך פירשו בבבלי ובירושלמי, וכן הפירוש המקובל[1]. מצינו הוראה ייחודית זו בשפות שמיות נוספות: אכדית: ummānu - צבא, קבוצת עובדים. אבלאית: ūmanūm - צבא, מחנה צבאי.[2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- אנגריא (4)
ראו גם
עריכהתרגום
עריכה מלאכה הדורשת מיומנות
|
מידע נוסף
עריכה- במילונו של אליעזר בן יהודה התצורה היא: "אוּמָנוּת". [3]
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אומנות |
אָמָּנוּת (או אֳמָנוּת)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אומנות |
הגייה* | omanut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ן ב |
דרך תצורה | אמן + ־וּת |
נטיות | ר׳ אָמָּנֻיּוֹת; אָמָּנוּת־, ר׳ אָמָּנֻיּוֹת־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- עברית חדשה עיסוקו של האָמָּן; תחום שעניינו יצירות בעלות ערך אסתטי הנעשות מכוח הדמיון והכישרון של יוצריהן
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ראו בגיזרון אָמָּן.
צירופים
עריכה- אמניות הבמה
- אמנות אבסטרקטית
- אמנות לחימה
- אמנות ממגויסת
- אמנות מופשטת
- אמנות פלסטית
- אמנות קינטית
- יצירת אמנות
תרגום
עריכה- אנגלית: art
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אמנות |
הערות שוליים
עריכה- ↑ עי' משנת ארץ ישראל שרצה לפרש אחרת.
- ↑ Gary A. Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Llinks, pp. 203.
- ↑ א' בן-יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, אוּמָנוּת.