אלמג
אַלְמֹג או אַלְגֹּםעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אלמוג |
| הגייה* | almog/algom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־מ־ג |
| דרך תצורה | משקל אֶקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ אַלְמֻגִּים או אַלְגֻּמִּים |
- לשון המקרא עץ ריחני שמוצאו במזרח הרחוק.
- ”וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.“ (מלכים א׳ י, פסוק יא)
- ”וּשְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק ז)
- ”טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמֹג, טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁל אַלְמֹג וְחוֹתָם שֶׁלָּה שֶׁל מַתֶּכֶת, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ו)
- לשון ימי הביניים בעל חיים ימי ירוד, פוליפ זעיר, החי במושבות שבהן מספר עצום של פרטים. שלדם הגירני יוצר בתי גידול באזורים הטרופים.
- ”[...] תלתלי ראשה שחורים כעורב, וכנפיה הגדולות והרחבות עטופות נוצות אדומות כאלמוגים אשר במימי ים-סוף“ (מעשיות פרסיות, מאת יוסף מיוחס, בפרויקט בן יהודה)
- "עצומי עיניים / נמלט בשניים / למים אל גני האלמוגים / בין כחול לבין ירוק / את בגדי הים נזרוק / נשליך אותם אל הגלים" (בואי לאילת, מאת ירון לונדון)
- שם פרטי לזכר.
גזרוןעריכה
- שומרית: אֲלְגמֶלִישׁוּ Algamelišu, אבן סבון מסלע רך המורכב בעיקר מהמינרל טלק העשיר במגנזיום (Steatite). אכדית: אלגמשֻ elgamešu.[1] בתקופת המקרא שימש אלגמשֻ להכנת פסלים, חותמות, קמיעות, חרפושיות, ריהוט-מלכותי. נחשב לעמיד בחום.
- באוגריתית "אלגביש" הוא צורה נוספת של 'אלגמ', 𐎀𐎍𐎂𐎁𐎘 בהוראת סוג של מינרל, או אבן. עץ בשם almg מופיע בתעודות אוגריתיות בשם אֶלמַקֻ elammakku, ובתעודות אלעמארנה מופיע בין המתנות שנשלחו מסוריה למצרים.[2].
פרשנים מפרשיםעריכה
- פרשן ימה"ב ר' יונה אבן ג'נאח מוסר שבזמנו: "פרשו מלה זו בלשון ערב מרנאן مَرْجَان (לשון חז"ל מרגניתא), ובלע"ז - קורל והוא צמח צומח בים ובהרים אשר תחת המים ונודע באבן האילני, מפני שהוא עץ מתאבן אחר הוצאתו מן המים. ויש מי שפרש בו בקם כערבי بَقَّم , והוא בלעז ברזיל, ואני אומר שהוא ממיני ארזים, מביא ראיה ע"ז מאמרו: "ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון" (דה"ב ב' ז') והלבנון אינו מצמיח מרגאן ולא בקם, ואמרו על האלגו מים: ולא נראה בהם מלפנים בארץ יהודה (דבה"ב ט' י'א) ואני אמר עליהם גם כן בנוסחא האחרת דבה"ב מא י' יב, לא בא עצי אלמוג ים ולא נראה עד היום הזה. ואיננו כי אם ספור הפלגת חשיבותם, ר"ל שהיו האלמוג ים שהובאו מאופיר טובים וחשובים מאשר הובאו מהלבנון דע כי אלגומים ואלמוגים אחד הם, כמו כבש וכשב, שמלה ושלמה.
- רש"י מפרש: עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז ומכאן השימוש המקובל. אך יש הסבורים שבמקור הכונה למין עץ. ”דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב - עשרה מיני ארזים הן: ארז [...] שיטה [...] הדס [...] עץ שמן [...] ברוש [...] תדהר [...] ותאשור [...] הוסיפו עליהן אלונים אלמונים [...] אלמוגים-כסיתא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד ב) וגם כאן פרש רש"י: כסיתא- אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קורי"ל.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
בעל חיים ימי ירוד
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: אלמוג |
 טקסונומיה בוויקימינים: Santalum |
| טקסונומיה בוויקימינים: Anthozoa |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלמוגים |
- אלמוגים ואלגומים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 באוקטובר 2018