ריחני
רֵיחָנִיעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ריחני |
| הגייה* | rekhani |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־י־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָנִי |
| נטיות | ר׳ רֵיחָנִיּים; נ׳ רֵיחָנִית, נ"ר רֵיחָנִיּוֹת |
- מפיץ ניחוח, אשר נודף ממנו ריח.
- ”יוֹם תָּמִים בְּמִשְׁכַּן בְּנֵי אֹרֶן אֲפֵלָה רֵיחָנִית וַחֲלוֹם“ (הוי, ארצי, הורתי, מדוע, מאת רחל, בפרויקט בן יהודה)
- "הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר / אבל אל תאכל ממנו – אי אפשר, לא אי אפשר" (עץ הלימון, מאת ויליאם הולט, בתרגום לאה נאור)
- "ליד אז הגיש לה – בלב היה חג / צרור נרקיסים ריחני ורטוב" (דבר אלי בפרחים, מאת אורי אסף)
גיזרוןעריכה
- מספרות ימי הביניים.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש ריח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|