אלגביש

אֶלְגָּבִישׁ עריכה

משקע בצורת גבישי קרח, היורד מן השמים בעיקר במהלך סופות.
- ”וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו“ (יחזקאל לח, פסוק כב)
- "טיט יוון יטבעם במורד / טרודים באלגביש ושלג וברד" (קליר, קדושתא לפסח)

במצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת אר-קבס "ȧ-rqabas" בהוראת "סוג של אבן" האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' במילונו, הסמיך את תיבת "ȧ-rqabas" כמקבילה לתיבת "אלגביש" העברית ^[1].
אכדית אלגמִשֻׁ ʾalgamīšu המילה קשורה ככל הנראה אל השורש השמי ג־ב־ש או כ־ב־ש, שעניינו אבן ^[2] ^[^{דרוש מקור}^]. השוו אלגום
אוגריתית, "אלגבש", 𐎀𐎍𐎂𐎁𐎘 בהוראת סוג של מינרל,או אבן.

רש"י, בפירושו על הפסוק ”הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה“ (יחזקאל יג, פסוק יא) כותב: "אבני אלגביש" - אבני ברד גדולות. ואומר אני לפי שהם מזהירות ככל אבני גביש (ברד) הוא מדמה אותם אל גביש, שהיא אבן טובה, כענין שנאמר ” רָאמוֹת וְגָבִישׁ“ (איוב כח, פסוק יח). ורבותינו אמרו: "אל גביש" - שעמדו באויר עָל-גָב-אִישׁ; וזהו משה רבינו, שנאמר ”וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה“ (שמות ט, פסוק לג) - אותם שהתחילו לירד לא הגיעו לארץ. כפי הנראה, התיבות בעברית הקדומה: "ברד" ו"אלגביש" לא היו זהות במשמעותן, אלא סוגים שונים של מה שאנו מכנים היום: ברד.

ערך בוויקיפדיה: ברד

טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - אלגבש

↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 73, "ȧ-rqabas"
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 1992 ,elgamešu . page-337