אִיֵּםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איים
שורש וגזרה א־י־ם, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. הפיל אימה. הזהיר מישהו מפני דבר רע שהוא מתכוון לגרום לו כגון: פגיעה, הטלת עונש וכדומה.
    • ”הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת; וְאוֹמְרִים לָהּ [...] דְּבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.“ (משנה, מסכת סוטהפרק א, משנה ד)
    • מאיים עלי הפחד, שאנחנו בעצמנו נרצח את תקוותנו. ואם עם מאבד את עצמו לדעת, שוב אין לו תקומה.“ (מכתב להתאחדות האיכרים, מאת מנחם אוסישקין, בפרויקט בן יהודה)
    • ”כשמנהל-העבודה, למשל, מעיר לעצלים שבין החברים, כי צריך לעבוד, שהרי הכל חברים, ובטלתו של אחד גורמת הפסד לכל המשק, עומדים ומקהילים קהילות על "גסות-יחוסיו": הוא מאיים בפיטורים, בהוצאה מן הקואופראטיב? הכך יעשה אדם המתאמר לסוציאליסט? הזהו הסוציליסמוס?“ (ביבליוגרפיה, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל גזירת פועל מן אימה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: איום ברצח

אָיֹםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איום
הגייה* ayom
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־י־ם
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ אֲיֻמִּים; נ׳ אֲיֻמָּה, נ"ר אֲיֻמּוֹת
  1. מפחיד, מעורר פחד ואימה.
  2. בהשאלה: נשגב, מלא הדר, מעורר תחושת נחיתות
  3. בהשאלה: גרוע מאוד
    • האוכל במזנון היה ממש איום

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא. המשמעות "גרוע מאוד" מופיעה לראשונה בעברית החדשה.
  • מופיע גם ב ”מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת“ (שיר השירים ו, פסוק י), אולם פירוש הביטוי איומה כנדגלות אינו ודאי.

מובאות נוספותעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה