תמרורים
תַּמְרוּרִים
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תמרורים |
הגייה* | tamrurim |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר רבוי |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | ר' מן משקל תַּקְטוּל |
נטיות |
- צער גדול.
- ”בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים.“ (ירמיהו ו, פסוק כו)
- ”ומספר אני לה את כל המעשׂה, ומראה לה על החתן שהלבנתי פניו ברבים, ואמי פורשׂת ידיה ובוכה בקול תמרורים, ואסתר אחותי עומדת בקרן-זוית ופניה אל הקיר ושופכת דמעות“ (מסירות נפש, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- מרירות.
- "תמרורי רצון הנחה, וצעקתיה ענן חשתה". (בן סירא לב,כ)
- ”אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת וביקשנו למתקה“ (ירושלמי, מסכת מגילה – פרק ג, הלכה ב)
- ”אשר בם הומתק. תמרור לבבות.“ (קדושתות לשבתות מיוחדות, מאת אלעזר הקליר, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- מן המקרא.