שרוול

לערך העוסק בסוג מכנס; ראו שַׁרְוָל.

שַׁרְווּל

תרשים של שרוול

הלחם שמקורו בלשון קדם הודו-אירופית: לכסות =wero + ירך =skelo. מפרסית: شلوار – מכנסיים. ביוונית עתיקה (sarábāra שַׂרַבַּרֲ) נחשבו ל"מכנסי סקיתים רחבים". הדים למילה "שרוואל" ניתן למצוא במילה המשנאית "סַרְבָּלָא‎"= "ופריס עליה סרבלא דכרתי": והיה פרוס עליו מעיל ירוק (גיטין לא ע"ב). כיום נחשב הסרבל למכנסי עבודה של אנשי המעמד החברתי הנקראים "צווארון כחול", בערבית: שִׂרְבָּאל; سِرْبَال‎ = פריט לבוש כלשהו.
תיבת המילה "שרוול" חדרה לארמית מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית ^[1].

המילה "שַׁרְווּלִים" מופיעה לראשונה בלשון חז"ל במשנה פעם אחת: ”וְהַשַׁרְווּלִים – טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כו, משנה ג).

ערך בוויקיפדיה: שרוול

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרוול

↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11