שקנאי

שַׂקְנַאי

שקנאי אוסטרלי

פרט ממשפחה של עופות שבסדרת השקנאים השוכן ליד מקווי מים. מקורו ארוך ובעל קרום בתחתיתו כמעין מכמורת, ובאמצעותו הוא דג את מזונו.
- ”זמן מה נסעתי מתחת ללהקת השקנאים והיתה לי הרגשה שגם אני כאילו חלק ממנה. גם אני אחד מעופות הבשורה הרעה. אולי גם אני מעין שקנאי שנחבל בכנפיו, ורץ על הכבישים שמתחת, נרדף,כדי שלא לאבדה.“ (זיכרון המסוקים, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)
- ”צחוק אטי, גבה־צליל, עולה מעל צלחת הצדפים שחוסלו, והם עתה ערימה של קליפות צדף ריקות, פתוחות, כמקורי שקנאים פעורים לרווחה.“ (בנדיקטין, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)

לשון חז"ל המילה מופיעה פעם אחת בתלמוד הבבלי: ”אמר אמימר לקני ובטני שריין שקנאי ובטנאי“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א), ייתכן שמן שק

ערך בוויקיפדיה: שקנאי

טקסונומיה בוויקימינים: Pelecanus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שקנאים