מכמרת

מִכְמֹרֶת (גם: מִכְמֶרֶת)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מכמורת (או: מכמרת)
הגייה^*	mikhmoret
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־מ־ר ב
דרך תצורה	משקל מִקְטֹלֶת, משקל מִקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ מִכְמוֹרוֹת או מִכְמָרוֹת; מִכְמֹרֶת־ או מִכְמֶרֶת־, ר׳ מִכְמוֹרוֹת־ או מִכְמְרוֹת־; כ׳ מִכְמָרְתּוֹ או מִכְמַרְתּוֹ

דייגים פורשים מכמורת.

לשון המקרא רשת דיג שצורתה שק בעל כנפיים, אחת מכל צד, והיא נגררת ע"י ספינת דיג.
- ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ“ (ישעיהו יט, פסוק ח).
- ”כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”אִסְפוּ, דַּיָּגִים, מִכְמֹרֶת וָרֶשֶׁת, / מִשְׁכוּ הַדּוּגָה אֶל הַחוֹף בַּסָּתֶר“ (דָּוִד וּבַרְזִילַּי, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "על גבול הים האחרון בין הערביים / שחפים מעוף הסוף מרחפים / ואיש שהוא באור דועך אל שחור המים / משליך מכמורת אחרונה ומאפיל" (ערב, מאת נתן יונתן)