שיחת משתמש:עמש בן־אריה/ארכיון ב'

פסח

היי עמש! תגיד, מאיפה הגדרה 2 בפסח ("פסיחה, דילוג")? אני לא מכיר מילה כזאת וגם המילון שלי לא. ערב טוב, ראובן 21:11, 27 במרץ 2007 (IST)

שלום ראובן,

שאלה טובה מאד. זאת עריכה מהשבוע הראשון שלי בויקימלון, ונראה לי שבתקופה ההיא הבאתי יותר בלגן מתועלת. גם המלון שלי אינו מכיר במשמעות כזאת למלה, ולמען האמת, גם אני. ברור, מן הסתם, שהשם "פסח" גזור מהשרש פ-ס-ח במשמעות דילוג, וכנראה בגלל זה כתבתי את אשר כתבתי; ומן הסתם השפיעו עלי הפסוק "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם" (שמות, י"ב, כ"ז) ואחיו,.

אם לסכם: בדאתי את ההגדרה מלבי P= היא כמובן תוסר לאלתר.

תודה! עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 22:08, 27 במרץ 2007 (IST)

אל תדבר שטויות, אתה תמיד מביא תועלת! :-) כולנו עושים טעויות. אני למשל משתדל לטעות לפחות פעמיים ביום. ראובן 19:14, 28 במרץ 2007 (IST)

אני גם בלי להשתדל עושה בכל יום שתי טעויות עוד לפני שקמתי מהמטה P=

ותודה =) עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 19:32, 28 במרץ 2007 (IST)

כסמת

מה הבעיה בתעתיק kusemet? שי 17:37, 29 במרץ 2007 (IST) וכן מההבעיה עם התעתיק של פרגוד, קריופיל. אולי לא הבנתי למה משמשת התבנית? שי 17:40, 29 במרץ 2007 (IST)

עמש, אכפת לך שאני אענה במקומך? בקטגוריה:תעתיק לקוי "ירוכזו ערכים הכוללים בסעיף האטימולוגיה מילים זרות שהתעתיק שלהן שגוי או חסר. כמו כן ייכללו ערכים שבאטימולוגיה שלהם נעשה שימוש במילים יווניות, ערביות או ארמיות והכתיב בשפת המקור חסר בהם."

התעתיק הפונטי בסעיף הגייה זה משהו אחר, ערכים שההגייה שלהם לקויה תמצא בקטגוריה:ערכים בעלי הגייה בעייתית.

תודה. ועדיין. מה שגוי או חסר בתעתיקים בכסמת? שי 17:57, 29 במרץ 2007 (IST)

נראה לי שפשוט היתה חסרה תבנית התעתיק ולא ידעתי איך להוסיף אותה. טופל, תודה. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:08, 29 במרץ 2007 (IST)

אקדמיה

מה לקוי בתעתיק? עמש, עשה לי טובה אישית, וכשאתה מוסיף תעתיק לקוי או הגדרה לקויה, כתוב על זה מילה או שתיים בדף השיחה, מה הפריע לך. שי 18:43, 29 במרץ 2007 (IST)

אה, לא ראיתי שהורדת. סורי. שי 18:46, 29 במרץ 2007 (IST)

חפיף (; התעתיק היה לקוי משום שהיה באותיות לטיניות ולא באותיות יווניות. הסרתי את התבנית אחרי שתקנת את התעתיק. אינני חושב שיש טעם לכתוב בדף השיחה מה לא בסדר בתעתיק - נתן לראות בברור כשהתעתיק לקוי, ואם התעתיק אינו לקוי ובכל זאת הערך נמצא בקטגוריה "תעתיק לקוי", יש להוציאו מקטגוריה זו. בנוגע להגדרה, אתה צודק, ולהבא אעשה כן. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:49, 29 במרץ 2007 (IST)

נקדימון

נקדימון בן גוריון מופיע בסיפור הזה בגמרא:

פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות. הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן. כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו (=ההגמון) שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך (=שאתה חייב לי) שלח לו(=נקדימון) עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא בצהרים שלח לו(=ההגמון) שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו(=נקדימון) עדיין יש לי שהות ביום במנחה שלח לו(=ההגמון) שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו(=נקדימון) עדיין יש לי שהות ביום לגלג עליו אותו הגמון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים?! נכנס לבית המרחץ בשמחה עד שהאדון(=ההגמון) נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים(=עולי החג) מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו עד שיצא אדון(=ההגמון) מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך(=שאתה חייב לי) אמר לו(=ההגמון) יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו חזר(=נקדימון) ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה באותה שעה אמר לו האדון(=ההגמון) אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי. (בבלי, תענית יט:-כ.)

..."ולמה נקרא שמו נקדימון? שנקדרה חמה(בעבורו)." (שם)

ועוד מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים, (בזמן המצור) והיו תלמידיו מהלכין אחריו. ראה ריבה(=גברת) אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים. כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו אמרה לו: רבי פרנסני! אמר לה: בתי מי את? אמרה לו: בת נקדימון בן גוריון אני. אמר לה: בתי ממון של בית אביך היכן הלך? ... אמר להן לתלמידיו: זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם. ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה. (בבבלי, כתובות סו:) ועוד רבים... לסיום, שאלה קטנה? מה הקשר בין חזרה לתשובה לבין קראות?

אלמוני יקר,

תודה לך על הסיפורים המענינים שהרחיבו את אופקי.

קראות היא אורח חיים דתי. חילוניות ואתאיזם אינם. מי שעובר מאורח חיים מהסוג השני לאורח חיים מהסוג הראשון עובר תהליך שנהוג לכנות "חזרה בתשובה", כלומר, שיבה לדרכו של הקדוש ברוך הוא ולמצוותיו. מן הסתם, לא כולנו תופשים את דרכו של האלהים כאותה דרך. גם לו הייתי בוחר להתאסלם, היתה זו חזרה בתשובה. העובדה שאיני תופש את הדת כמוך (למיטב הבנתי מדבריך) - כלומר, איני מאמין במה שמכונה "התורה שבעל־פה" ואיני מוצא את דבריהם של חכמים בני־בשר שוים לדברי אלהים - אינה הופכת את התשובה שלי לפחות שלמה מתשובתו של כל אדם אחר.

יבושם לך באמונתך, ומי יתן כולנו נמצא את הדרך. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:22, 5 באפריל 2007 (IDT)

הפכתי וָאהפוך בדברים שכתבתי ולא נחה דעתי מהם. אנסח מחדש כך: אין לא לך ולא לרבניך מונופול על הדת היהודית. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 19:45, 11 באפריל 2007 (IDT)

אתה גם שומר הלכה קראית?? Tkuicrbs 12:56, 13 באפריל 2007 (IDT)

באופן חלקי. אני בתהליכי חזרה ותשובה ותשובתי עוד אינה שלמה. אני מקיים את רוב המצוות לפי הדרך הקראית - כלומר לפי פירושי שלי, הנשען על הבנתי את הכתוב במקרא ולפי מה שנראה לי הגיוני מדעותיהם של מפרשים אחרים (ומן הסתם לא תמיד אני מסכים עם הדעה המקובלת). אני משתדל לעשות כל מה שביכולתי. למשל, אני מחשיב כל דבר שתסס כחמץ בפסח, אבל, נוהג לפי לוח השנה הרבני בכל הנוגע לחגים וכו', כי קשה לי להשתמש בלוח הקראי בסביבה בה אני יושב. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 15:06, 13 באפריל 2007 (IDT)

העברת דף משתמש

היי עמש. כל העברות הדפים שעשית מיותרות ובכל מקרה השם החדש שלך איננו רשום. למעשה יצרת דף משתמש מלאכותי, וכנ"ל לגבי שאר הדפים. יכולת (ואתה עדיין יכול) פשוט לבקש ממני לשנות את שם המשתמש שלך והכול היה נפתר :-) גיא 20:09, 11 באפריל 2007 (IDT)

כן, שמתי לב =/ לא הייתי בטוח אם נתן לשנות את שם המשתמש. אודה לך מאד אם תתקנו (ש' שמאלית במקום חולם ומקף במקום קו מפריד). תודה! =) עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 15:06, 13 באפריל 2007 (IDT)

נעשה. את ארגז החול, ארכיון השיחות ודף הרשימות תיאלץ להעביר לבד. גיא 08:21, 14 באפריל 2007 (IDT)

תודה מקרב לב =) עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 20:22, 14 באפריל 2007 (IDT)

בשמחה רבה :-) גיא 23:19, 14 באפריל 2007 (IDT)

פלטה, פליטה

שלום עמש. למיטב ידיעתי הצירי במילה פלֵיטה הוא מלא, כלומר נשאר גם בניקוד. אני חושש שצריך להעביר חזרה את פלֵטה לפליטה. שי 07:32, 19 באפריל 2007 (IDT)

שלום שי,

בתנך המלה מופיעה הן ללא י':

• "וְהִנֵּה נוֹתְרָה-בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת" (יחזקאל, י"ד, כ"ב)
• "וְכִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת-הָאָרֶץ, וְאָכַל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן-הַבָּרָד" (שמות, י', ה')
• "וַיַּכּוּ אֶת-שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק" (דברי הימים א', ד', מ"ג)

והן עם י':

• "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" (בראשית, מ"ה, ז')
• "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא-יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית-יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל-מַכֵּהוּ, וְנִשְׁעַן עַל-ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ישעיהו, י', כ')
• "כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן" (ישעיהו, ל"ז, ל"ב)

עם זאת, הצורה המלאה (פליטה) מופיעה 20 פעמים, לעומת הצורה החסרה (פלטה), המופיעה 3 פעמים (ככל שהצלחתי למצוא). למיטב הבנתי פליטה היא צורת כתיבה מלאה חריגה של המלה פלטה (במשקל קְטֵלָה). אבן־שושן נותן את שתי הצורות, וכך עשיתי גם אני. אבל כידוע, אינני מומחה, ואם טעיתי אתה מוזמן לתקן את טעותי.

המשך יום נעים, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 11:02, 19 באפריל 2007 (IDT)

אני עם שי, בגיבוי רב-מילים. המקרא אינו מקפיד על אמות קריאה ולכן נראה לי שאין להסיק ממנו דבר בעניינים אלה. גיא 02:00, 20 באפריל 2007 (IDT)

לי זה נראה כמו שימוש חריג בכתיב מלא, גם אם הוא מופיע יותר מהצורה החסרה. המקרא בדרך כלל מקמץ באמות קריאה, אבל לפעמים הוא גם מוסיף מעבר לנהוג - קיימות צורות כמו מָעוּזִּי (במקום מָעֻזִּי) ושְׂמֹאול (שְׂמֹאל) וצורות כמו לְכָה (לְךָ) והָיִיתָה (הָיִיתָ). לא תמיד אם קריאה המשמשת בתנך תחשב תקנית גם בימינו ("הייתה" נחשבת לשגיאה גסה). כך לדעתי פליטה היא צורה מלאה של פלטה, ולא להפך. ושוב, עם הידע המועט שברשותי אתם רשאים לחשוב ההפך ולשנות את שכתבתי. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 13:31, 20 באפריל 2007 (IDT)

אני מודה שאני לא בקי בדברים האלו, ולכן אסביר ממה נובע הספק שלי:

במילון ההווה כתוב: "פליטה: כתיב לא תקני. ראה: פלטה". עד כאן לכאורה עמש צודק. אבל בכללי הכתיב החסר של האקדמיה (יש לי חוברת מתשס"ב) כתוב בעמ' 42, הערה 16 -"...מילים שניקודן בצירי מלא, ובהן: ... פלֵיטה, פסיפס, קיסם, ...". אולי אני לא מבין כאן משהו? שי 14:26, 20 באפריל 2007 (IDT)

החוברת מתשס"ב היא העדכנית ביותר בעניין הכתיב המלא ומילון ההווה קדם לה. נראה לי שאפשר להסתמך עליה, אבל אם ממש מתעקשים האקדמיה תשמח להשיב. גיא 16:12, 20 באפריל 2007 (IDT)

הא הא! תפסנו את האקדמיה בסתירה מפורשת ;-) ראובן 16:31, 20 באפריל 2007 (IDT)

אשמח לשמוע את נימוקי האקדמיה. ובכלל חשבתי שאומרים פסִיפס בחיריק =O עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 17:54, 20 באפריל 2007 (IDT)

אתה יכול לשאול אותם ולחזור לספר לנו (הכתובת באתר) :-) וחיזוק יש גם במילון ההיסטורי של האקדמיה, דרך אגב. גיא 19:15, 20 באפריל 2007 (IDT)

אחזור עם תשובה בהקדם ;) עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 21:00, 21 באפריל 2007 (IDT)

מוכשר שכמותי, לא הצלחתי למצוא את הכתובת. תוכל לתת לי אותה? עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 14:52, 26 באפריל 2007 (IDT)

עקרב

מהי ההגדרה התנ"כית? שי 15:07, 20 באפריל 2007 (IDT)

זהו, שלא הייתי בטוח בהגדרה אתמול, מה גם שהייתי עייף ולא היה לי כח לחפש. התכוונתי למשמעות המלה בפסוק: "וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר: אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (מלכים א', י"ב, י"ד). מחיפוש זריז מצאתי שעקרב הוא מין קוץ, לא ברור לי איזה. אבן־שושן מעלה גם משמעות רביעית שלא הכרתי: "מכשיר בעל שרשרות המותקן לפני חרטום הטנק". עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 17:54, 20 באפריל 2007 (IDT)

הבנתי, תודה. שי 10:47, 26 באפריל 2007 (IDT)

בשמחה =] עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 14:52, 26 באפריל 2007 (IDT)

על שינוייך בערך פלחן

רק עכשיו הסתכלתי בשינויים שביצעת בערך פלחן. אתה בטוח ש"פולחן" ברבים אומרים "פלחנות"?! מה המקור לזה?! --אלון 20:50, 24 באפריל 2007 (IDT)

זה הריבוי הרגיל של משקל קֻטְלָן (השוה שלחן => שלחנות). עד כמה שידוע לי המלה "פלחן" אינה יוצאת דופן.

יום טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 21:07, 25 באפריל 2007 (IDT)

השורש ח-ל-ל

היי עמש! אני שמח לראות שלא רק אני מפצל שורשים :-) כשאתה עושה זאת, אודה לך אם תיצור גם דף "קטגוריית על" (במקרה הזה: קטגוריה:חלל (שורש)) - כל מה שצריך להיות בו הוא רשימה של השורשים ותיאור קצר של כל אחד מהם, באמצעות תבנית:פיצול שורשים. זה חשוב בשביל לשמור על הסדר. תוכל לראות איך דף כזה בנוי בקטגוריה:ספר (שורש), למשל. תודה, ראובן 22:35, 25 באפריל 2007 (IDT)

שלום ראובן, תודה על ההערה. איישם =] נראה שהשרשים קצת הוזנחו במלוננו והגיע הזמן להלחם את מלחמתם הצודקת P= עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 22:58, 25 באפריל 2007 (IDT)

;-) ראובן 23:09, 25 באפריל 2007 (IDT)

עמש לך כבר לישון!

זאת אזהרה לפני חסימה ;-) לילה טוב, ראובן 02:23, 30 באפריל 2007 (IDT)

יש בזה משהו XD חלומות פז, אבל רק כי אתה מכריח אותי, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 02:28, 30 באפריל 2007 (IDT)

באסה

אתה כותב:

ישנן שתי אפשרויות למקור המילה:

1. بَأْس (ba's), בערבית־פלשתינית מדוברת: בַּאְסַה - עצב, דכאון;
2. או بَعْصَا (báṣā) - ביצוע מעשה סדום באמצעות אצבע, ומכאן צרה, אסון.

1. האם אתה בטוח שבערבית מדוברת הצורה היא "באסה"? אני מכיר את המילה עם עי"ן ועם צא"ד, מה שמנתק את הקשר עם بَأْس. אנא הפנה אותי למקור המקשר בין "באסה" ל بَأْس.
2. אנא הפנה אותי למילון שבו מצאת את המילה بَعْصَا. לא מצאתי אותה אצלי.
3. המעתק הסמנטי באפשרות השנייה (מעשה סדום > אסון) נשמע לי קצת תמוה. אנא הפנה אותי למקור שבו מצאת אותו. שי 11:54, 6 במאי 2007 (IDT)

האמת שקצת חיפפתי, וטוב שאתה כאן. בנוגע לבעסה, הסתמכתי בעקר על העמוד הזה שטוען לאישור במלון הסלנג של רוביק רוזנטל. התעתוק היה חפוז ולא מבוסס, ויתכן שהוא שגוי. נשענתי במדה מסוימת גם השרשור הזה, בעקר בנוגע לבאסה.

בקיצור, זה מה שקורה כשנשארים ערים עד מאוחר P= תקן כאוות נפשך. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 13:41, 6 במאי 2007 (IDT)

המממ... גם אני נוהג להסתמך על שירשורים בפורומים, אין בזה שום רע כשלעצמו, כך שלא חיפפת בכלל. אבל האמת היא שיש "בעצה" בערבית מדוברת, שמשמעה דיכאון, אכזבה, תסכול, ויש גם פועל "בִעצתני" = אכזבת אותי, הכנסת אותי לדיכאון, ואין סיבה לא לגזור את זה משם.

האפשרות הראשונה, משורש בא"ס, היא בלתי אפשרית, משום שזה קיים - כמו שרוזנטל מציין, לפי הנאמר בשרשור - רק בערבית ספרותית. אני מניח שהאפשרות הזאת נולדה משום שאנשים לא השכילו לגזור את המילה מ-בע"צ, וחיפשו ב-בע"ס (הרי לאוזן הישראלית צ נשמעת כמו ס). ברשותך, אני אתקן את הערך בהתאם. שי 15:21, 6 במאי 2007 (IDT)

יש שרשורים יותר ופחות אמינים, ויש שרשורים יותר ופחות מדויקים, ואני חושב שלקיתי פעמיים: הראשונה, בהסתמכותי על השרשור השני, שכולו מבולגן ומבולבל, והשניה שלא פתחתי בעצמי את מלון הסלנג של רוזנטל המצוי במקרה ברשותי. בנוגע לראשונה, אני חושב שעדיף שלהבא עדיף שאציין דברים כאלה שהערת עריכה או בדף השיחה; בנוגע לשניה, הציטוט מדויק, אז לא נורא.

אתה בטוח שהשרש ב־א־ס אינו מופיע בערבית מדוברת? בשרשור השני מופיעים הדברים הבאים: "השורש הערבי ב.א.ס. מיועד לתאר מצבי אומללות, מסכנות ואסון (ובהקשרים אחרים גם גבורה ואומץ לב...), לפיכך באסה (שווא בא') נקלטה בעברית במשמעותה המקורית. נפוץ בערבית הביטוי לַא באסה במשמעות אין דבר/ לא נורא".

ואתה רשאי כמובן לתקן כראות עיניך ;) עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 18:32, 6 במאי 2007 (IDT)

בטוח זה רק מיסים ומוות. אבל נתמזל מזלנו, והערבית המדוברת בת זמננו בישראל/שטחים/לבנון מתועדת תיעוד מעולה על ידי יוחנן אליחי, כומר נוצרי שמקדיש את כל חייו לעניין הזה. המהדורה האחרונה של המילון המעולה שלו היא משנת 2004 (לפחות לא ידוע לי על מהדורה חדשה יותר), ואין בה משהו שנראה כמו פועל "באס" או שם עצם "באסה". אם אי פעם מישהו יביא עדות שהוא שמע באסה (באל"ף וסמ"ך!) בערבית מדוברת, אז נדבר :) שי 20:19, 6 במאי 2007 (IDT)

יבורכו המקורות שלך, נראה לי שאני אפסיק להתוכח אתם ;) ערב טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 20:30, 6 במאי 2007 (IDT)

החיל

היי עמש, התלבטתי לאיזה שורש להכניס אותו, והאם באמת יש צורך להבדיל בין ח-ו-ל לח-י-ל. בכל מקרה, תודה אלון 20:54, 9 במאי 2007 (IDT)

שלום אלון,

חו"ל וחי"ל הם שם שרשים נפרדים בעלי משמעויות שונות, כמו שחו"ל וחל"ל נפרדים זה מזה והפרדת ביניהם בערך הוחל. חו"ל וחי"ל אמנם דומים יותר זה לזה מבחינה חיצונית, אך הדמיון מקרי ואין ביניהם קשר. כמו כן, שים לב שאנו מפרידים גם שרשים אשר זהים בצורתם החיצונית אך נבדלים זה מזה מבחינה הסטורית - ראה למשל בערך כתר את ההפרדה של כִּתֵּר א מכִּתֵּר ב (תיקון של איתן לטעות שלי).

ושני דברים לסיום:

1. התבלבלתי, אני יכול להפריד בין הערכים מבלי לפגוע בזכויותיך, אך תוכל כמובן לעשות זאת בעצמך אם תרצה.
2. נהוג להמשיך שיחה בדף בו החלה ;)

ערב טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 21:17, 9 במאי 2007 (IDT)

בתור המשך לשיחה בדף בו היא נמצאת כעת (...), בדקתי את העניין, ונראה כי השורשים חו"ל ו-חי"ל הינם אותו השורש, ואף שהמשמעות שונה לכאורה, היא בעצם אותה המשמעות: שורש חול עוסק ביצירה או בהחלה של משהו. גם חי"ל עוסק בלידה וביצירה בקונטאציה הראשונית שלו, ולאחר מכן הושאל השורש גם אל כאב, פחד ורעדה, הקשורים בלידה וביצירה של משהו חדש. בכל מקרה, יש לעיין שוב לפני שמחליטים שהם שני שורשים נפרדים. אלון 21:20, 10 במאי 2007 (IDT)

גם אם המשמעות הבסיסית זהה לכאורה, השרשים שונים זה מזה מבחינת צורתם ומבחינת המשמעות המורחבת. מי שמדבר על לידה, משתמש מן הסתם בשרש חי"ל, ומי שמדבר על חוקים למשל, משתמש בשרש חו"ל. לעניות דעתי יש מקום להפרדה.

ערב טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 21:31, 10 במאי 2007 (IDT)

אם לומר את האמת, אני מסכים להפרדה, אך בתנ"ך (וכן אם תבדוק בקונקורדנציה) אין הפרדה בין חו"ל ל-חי"ל. אני חושב שבעברית המודרנית יש לחלק ביניהם, כפי שאמרת. ערב טוב ;-) אלון 22:50, 10 במאי 2007 (IDT)

הצדק עמך, ועכשיו אני מבולבל. אם אתה חושב שיש להפרד, הפרד, ואם לא, אז לא. מסתבר שאני מבין בזה פחות ממה שחשבתי P= ערב מבורך, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 22:59, 10 במאי 2007 (IDT)

רגע, לפי זה צריך להפריד את ההגדרות בערך חל. הסתכלתי וזה נראה עבודה ארוכה. יש לך כוח לזה?! אלון 17:09, 11 במאי 2007 (IDT)

הערך הזה טעון שיפור רב. אעבוד עליו כשיהיה לי יותר זמן.

תודה על ההפניה ;) עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 23:18, 12 במאי 2007 (IDT)

ג ש ם ! ! !

סליחה עמש, פשוט לא יכולתי להכיל את ההתרגשות. וסתם ראיתי שאתה פה ובא לי להציק לך, גם כן ;-) מנצ'מע איתך? ראובן 17:04, 10 במאי 2007 (IDT)

הכל טוב, מנסה ללמוד למגן באזרחות, אבל אין הרבה סיכוי שזה יקרה... ואצלך?

אצלי אין גשם =( אתמול היה קצת, אבל היה אובך, אז זה היה יותר כמו בוץ P= עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 17:07, 10 במאי 2007 (IDT)

עוד יהיה, אל תדאג :-) אני אוהב את הגשם הזה שאחרי השרב, זה עושה לי מצב רוח טוב. ואני? אני כבר חודשים יושב ומתבטל לי, אבל אל תגלה לאף אחד. רשמית אני קורא לזה "לחפש עבודה". בהצלחה במתכונת! :-) ראובן 17:11, 10 במאי 2007 (IDT)

אני תמיד אוהב גשם, אבל זה מוזר כשהוא מתחיל לרדת בשיא החום... מישהו אמר לי שנהיינו ארץ טרופית O_o אולי אנחנו מתקרבים לקו המשוה ולא הודיעו לנו?

בטלה זה טוב =) עבודה זה לא =( נראה לי שגם אני אצטרך לחפש עבודה, השחתי רכוש בית־ספרי וכנראה שאני עומד לשלם עליו XD

ותודה! עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 17:28, 10 במאי 2007 (IDT)

באמת עמש, מה עם בל תשחיט? סתם, אני שמח ששנינו חולקים השקפת עולם יצרנית ומועילה ;-) ערב גשום, ראובן 17:43, 10 במאי 2007 (IDT)

זה ענין מצפוני - הביטוי תלמודי ואני קראי P= חבל שהחומר באזרחות אומר שאין בישראל פטור מטעמי מצפון =(

אני לא יודע מה השעה אצלך, אבל אצלי עוד לא ערב ;) שיוגשמו כל משאלותיך, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 17:59, 10 במאי 2007 (IDT)

כנראה איבדתי את תחושת הזמן :-P תודה רבה וכן למר, ראובן 18:10, 10 במאי 2007 (IDT)

אנציקלופדיה

יש לי כמה שאלות בנוגע לערכיתך בערך אנציקלופדיה

א. למה מחקת את התמונה שהייתה בערך? אני העלתי אותה מוויקישיתוף. ב. ראיתי ששמת על הערך "קצרמר", אך לא הבנתי מדוע, כי היו שם משפטים לדוגמא, צירופים, תמונה. Or12 09:56, 12 במאי 2007 (IDT)

שלום אור,

אינני מבין על מה אתה מדבר. לא ראיתי תמונה, צרופים או משפטים מדגימים בערך וודאי שלא מחקתי דבר. אינני רואה את שמך בהסטורית העריכות. אתה בטוח שאינך מתבלבל? אם בכל זאת מחקתי תרומה שלך, אני מתנצל, לא היתה לי כוונה לעשות כן.

ערב טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 22:55, 12 במאי 2007 (IDT)

אור יצר ערך חדש בשם שגוי (אינציקלופדיה) ואז קרא את הערך הקיים (אנציקלופדיה) וחשב שנגעת בערך. גיא 23:06, 12 במאי 2007 (IDT)

תודה גיא =]

אור, צר לי על הבלבול. כדאי שתנסה לשלב את הערך שלך בערך הקיים ולהפוך את אינציקלופדיה לעמוד הפניה. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 23:09, 12 במאי 2007 (IDT)

עמשׂ אי אפשר לשנות את השם של הערך שלי לאנציקלופדיה ולהעביר את כל המידע אליו? אם לא אז אפשר להעביר את הדברים מאצלי ולמחוק את ה"קצרמר"? Or12 15:11, 13 במאי 2007 (IDT)

לא אור, זה בלתי אפשרי, משום שכבר קיים ערך בשם זה, ולא הגיוני למחוק את תוכנו. את העברת התוכן תאלץ לעשות בצורה ידנית, אחרת הקרדיט שלך יֹאבד. לאחר שתאחד את הערכים ממולץ להפוך את העמוד אינציקלופדיה להפניה, או להכניס אליו רק את התבנית איות שגוי. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 18:21, 13 במאי 2007 (IDT)

שפות זרות בוויקימילון

עמש שלום. אני מאוד מעוניין שתביע את דעתך העקרונית (כן/לא) בעניין האפשרות להכניס מילים לא-עבריות לוויקמילון, בדף ויקימילון:מזנון#שפות זרות בוויקימילון. כל טוב, שי 17:14, 13 במאי 2007 (IDT)

שלום שי, תודה על ההפניה. תכף אגש למלאכה. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 18:22, 13 במאי 2007 (IDT)