שבלונה

שַׁבְּלוֹנָה

שבלונה של אותיות לטיניות

תדמית (מכשיר), שכבה דקה של חומר הכולל בתוכו אותיות או עיצוב שנחתכו ממנו, המשמש לכתיבה ולציור של אותן האותיות והעיצוב שנחתכו על גבי משטח.
בהשאלה: צורה קבועה ואחידה. למשל, של דפוסי התנהגות.
- ”אי-אפשר בשום פנים שתברא שבלונה אחת של חנוך בשביל כל חלקי האומה. יש אמנם יסודות משותפים לכל אומה, אבל ביה"ס צריך להיות לא רק לאומי במובן הכללי, אלא צריך גם להיות שבטי, בצבע מיוחד של אותו השבט.“ (תחיית הספרדים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  
  ”ב„אדון נכבד” מחיבים הם להחל, ו„ברגשי כבוד” מחיבים הם להשלים – הכל שבלונה, הכל שבלונה, הכל שבלונה! ואם יסור איש מן „הנימוס” הזה, מיד אומרים לו: הוא אינו מדבר על הענין שנשא בו פלוני בן פלוני, כי-אם על נפשו של פלוני בן פלוני.“ (איה האמת?, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)

באותה משמעות מגרמנית: Schablone, מהולנדית: , מצרפתית: ישנה. השוו לéchantillon בצרפתית מודרנית.

ערך בוויקיפדיה: שבלונה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבלונה