קִינָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קינה
הגייה* kina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־י־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ קִינוֹת או קִינִים; קִינַת־, ר׳ קִינֵי־
  1. שיר אבל והספד קצר הנאמר לנפטר.
    • ”וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ.“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז).
    • ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ, קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב, פסוק י).

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קינה


השורש קין
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית השמעת דברי יגון וצער
גזרה גזרת נע"ו/י
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

עריכה
ק־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹנֵן מְקוֹנֵן יְקוֹנֵן קוֹנֵן לְקוֹנֵן
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל