קין (שורש)
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | השמעת דברי יגון וצער |
| גזרה | גזרת נע"ו/י |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים
עריכה| ק־י־ן | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | |||||
| נִפְעַל | |||||
| הִפְעִיל | |||||
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
| פִּעֵל | קוֹנֵן | מְקוֹנֵן | יְקוֹנֵן | קוֹנֵן | לְקוֹנֵן |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
| הִתְפַּעֵל |