ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קידה
|
הגייה* |
kida
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־ד־ד א
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
ר׳ קַדּוֹת; קִדַּת־, ר׳ קִדּוֹת־
|
- לשון חז"ל הרכנת הגוף עם הפנים מטה. כמחוות כבוד.
- עברית חדשה תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של כבוד או של הכנעה כלפי הזולת.
- בתום ההצגה יצאו השחקנים לקידה אחרונה והקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.
שם פעולה מן הפועל קד המקראי.
השורש קדד א
|
השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.
ק־ד־ד א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קַד
|
קַד
|
יִקֹּד
|
קֹד
|
לָקֹד
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|