ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קד
שורש וגזרה ק־ד־ד א, גזרת ע"ע
בניין פָּעַל (קַל)
 
אישה קדה
  1. לשון המקרא כּוֹפֵף פֶּלֶג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן לְשֵׁם הַבָּעַת כָּבוֹד וְיִרְאָה.
    • וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ“ (מלכים א׳ א, פסוק טז)
    • וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה; וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת...“ (בראשית כד, פסוק מח)
    • "שָׁם שִׁקְמָה תַפִּיל עָנָף לִי כְּמִטְפַּחַת / וַאֲנִי אֶקֹּד לָהּ וְאָרִים." (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ , מאת נתן אלתרמן)

גיזרון

עריכה
  • מקור הפועל במקרא.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש קדד א

השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ק־ד־ד א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קַד קַד יִקֹּד קֹד לָקֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

ראו גם

עריכה