צווי
צִוּוּי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ציווי |
| הגייה* | tsivuy |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ צִוּוּיִים; צִוּוּי־, ר׳ צִוּוּיֵי־ |
- הוראה מחייבת לביצוע.
- "בקו בולט אפשר לסמן, כי כל החיים, גם בגשמיות וגם ברוחניות, היו בעיניו דבר של חובה. וחובה זו נשאה עליה חותם של ענין יורידי, צווי מוחלט ממרומי־על" ("אבותי", זלמן אפשטיין)
- [דקדוק] מודוס במערכת הפועל הנאמר באופן ישיר ומַביע הוראה או פקודה.
- הציווי משמש לעתים קרובות בשירה העברית כאמצעי להבעת תוקף ונחרצות מצד המוען כלפי הנמען.
- "בבית הראשון של השיר הראשון כתבתי "צַק" והוא צווי ליחיד משרש נָצֹק ששרשו גם יצֹק" ("אגרות: שנת תרנ"ב", חיים נחמן ביאליק)
גיזרון
עריכה- מן צוה
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה הוראה מחייבת
|
מידע נוסף
עריכה- בבניין קל, הציווי נגזר מזמן העתיד ע"י השמטת אות אית"ן, למשל;
יִסַּע←סַע!, יִפְגֹּשׁ ←פְּגֹּשׁ! וכו'...