צוה
יש להוסיף לדף זה את הערך: צֻוָּה.
צִוָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ציווה |
| שורש וגזרה | צ־ו־ה |
| בניין | פִּעֵל |
- נתן הוראה מחייבת.
- מסר צוואה בעל-פה.
- ”וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו.“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כג)
- בסמיכות לשם עצם: קבע
- כי שם צוה השם את הברכה חיים עד העולם
- יְצַו חַסְדּוֹ לְבַת נָדִיב חֲכָמָה (אדון הכל רבי שלום שבזי)
מידע נוסף
עריכה- המילה מופיעה באוסטרקון מתל ערד השייך לתקופת הברזל ב', בצורת 'צוך' - וְצִוְּךָ חַנַנְיהוּ עַל בְּאֵר שֶׁבַע עִם מַשָּׂא צֶמֶר חֲמוֹרִים, וְצָרַרְתָּ אַתֶּם בָּצֵק. וְסְפוֹר הַחִטִם וְהַלֶּחֶם וְלָקַחתֲּ / ארכיון אלישב בן אשיהו
נגזרות
עריכה- צֻוָּה
- צִוּוּי