יש להוסיף לדף זה את הערך: צֻוָּה.

צִוָּה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ציווה
שורש וגזרה צ־ו־ה
בניין פִּעֵל
  1. נתן הוראה מחייבת.
  2. מסר צוואה בעל-פה.
    • ”וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו.“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כג)
  3. בסמיכות לשם עצם: קבע
    • כי שם צוה השם את הברכה חיים עד העולם
    • יְצַו חַסְדּוֹ לְבַת נָדִיב חֲכָמָה (אדון הכל רבי שלום שבזי)

מידע נוסף עריכה

  • המילה מופיעה באוסטרקון מתל ערד השייך לתקופת הברזל ב', בצורת 'צוך' - וְצִוְּךָ חַנַנְיהוּ עַל בְּאֵר שֶׁבַע עִם מַשָּׂא צֶמֶר חֲמוֹרִים, וְצָרַרְתָּ אַתֶּם בָּצֵק. וְסְפוֹר הַחִטִם וְהַלֶּחֶם וְלָקַחתֲּ / ארכיון אלישב בן אשיהו

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

  1. פָּקַד

ראו גם עריכה