עששית
יש להוסיף לדף זה את הערך: עֲשָׁשִׁית (ריקבון).
עֲשָׁשִׁית א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עששית |
הגייה* | ashashit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ש־ש |
דרך תצורה | משקל קַטְלִית |
נטיות | ר׳ עֲשָׁשִׁיּוֹת; עֲשָׁשִׁית־, עֲשָׁשִׁיּוֹת־ |
- לשון חז"ל מנורה המכילה מושב לנר או פתילה, בדרך כלל מזוגגת.
- "עששית שלא כבתה מברך עליה. נר של נכרי אינו מברך." (תוספתא ברכות ה)
- "עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו. למוצאי שבת מברכין עליה." (בבלי ברכות פרק ח)
- ”שניהם היו מאחרים בלילות עד ששקעה עששית־הנפט הקטנה, ושדות־השלג עם הגדר השחורה הציצו בחלונות.“ (הפליט, מאת גרשום שופמן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עששיות |
- אילון גלעד, איך נוצר הפָּנָס, ומתי הופיעה הנוּרָה העברית?, באתר "הארץ", 13 בדצמבר 2020
סימוכין
עריכה- ↑ עפ"י מילון אב"ש השלם, 2010.
עֲשָׁשִׁית ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עששית |
הגייה* | ashashit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ש־ת |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עֲשָׁשִׁיּוֹת; עֲשָׁשִׁית־, עֲשָׁשִׁיּוֹת־ |
- לשון חז"ל גוש מתכת, מטיל.
- ”עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונן.“ (בבלי, מסכת יומא – דף לד, עמוד ב) ”"“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק א, הלכה כ)
- ”אין מוכרין להן עששיות של ברזל מאי טעמא משום דחלשי מינייהו כלי זיין.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טז, עמוד א)
גיזרון
עריכה- מן עֶשֶׁת, "מטיל", "גוש"" בלשון המקרא. ארמית: עֲשָׁשִׁיתָא.
תרגום
עריכה- אנגלית: lump