עשש

עָשַׁשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עשש
שורש וגזרה	ע־שׁ־שׁ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא התקלקל, נָמַק; נחלש או כהה.

   • ”עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי“ (תהלים ו, פסוק ח)
   • ”כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה; כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ“ (תהלים לא, פסוק יא)

גיזרון

• מופיע בספר תהילים, שלש פעמים - בפסוקים הנ"ל וגם בתהלים לא, י.
• לדעת מנחם בן סרוק נגזר מ"עָשׁ", שהתקלקל ונרקב כאילו נאכל על ידי עש.
• יתכן שיש קשר למילה האכדית: ašāšu - דאגה, טרדה.

פרשנים מפרשים

• רש"י (תהלים שם) פירש "עשש מכעס עיני" שהוא נגזר מעששית, שעיניו כהו עד שנדמה כאילו מביט דרך עששית מפוחמת.

נגזרות

• עששת

מילים נרדפות

• נפגם

רא גם

• נרצע