פנס

פַּנָּסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פנס
הגייה^*	panas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־נ־ס (גזור שם)
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ פַּנָּסִים; פַּנָּס־, ר׳ פַּנָּסֵי־

פנס רחוב

פנס כיס

לשון חז"ל מושב לנר; כלי לשאת באמצעותו את הנר.
- ”פַּנָּס שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, טָמֵא; וְשֶׁאֵין בּוֹ, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ד)
- ”היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נג, עמוד ב)
מנורה שאינה ביתית, כגון פנס רחוב או פנסי מכונית.
- "היה היה פנס בודד בקצה שכונה / והוא האיר את ילדותנו הקטנה" (פנס בודד, מאת חיים גורי)
- "פנסי העיר דולקים עדיין / לב הנערה עודנו ער / עוד במסבאות נמזג היין / המלח אל ספינתו חוזר" (פרידת המלח, מאת יהודה אופן)
מנורה ניידת שיש לה מכל דלק או מקור כוח חשמלי עצמאי.
- ”ולולא נשא צעיר אחד פנס להאיר לנו את הדרך לא היינו מוצאים את הפתח.“ (תחית הספרדים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)