פנס
פַּנָּסעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פנס |
הגייה* | panas |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־נ־ס (גזור שם) |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ פַּנָּסִים; פַּנָּס־, ר׳ פַּנָּסֵי־ |
- לשון חז"ל מושב לנר; כלי לשאת באמצעותו את הנר.
- ”פַּנָּס שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, טָמֵא; וְשֶׁאֵין בּוֹ, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ד)
- ”היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נג, עמוד ב)
- מנורה שאינה ביתית, כגון פנס רחוב או פנסי מכונית.
- "היה היה פנס בודד בקצה שכונה / והוא האיר את ילדותנו הקטנה" (פנס בודד, מאת חיים גורי)
- "פנסי העיר דולקים עדיין / לב הנערה עודנו ער / עוד במסבאות נמזג היין / המלח אל ספינתו חוזר" (פרידת המלח, מאת יהודה אופן)
- מנורה ניידת שיש לה מכל דלק או מקור כוח חשמלי עצמאי.
- ”ולולא נשא צעיר אחד פנס להאיר לנו את הדרך לא היינו מוצאים את הפתח.“ (תחית הספרדים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- מיוונית: phanos) φανός) – לפיד, פנס.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
בית הנר, מנורה:
מקור אור נייד:
|
|
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: פנס |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פנסי כיס |
- אילון גלעד, איך נוצר הפָּנָס, ומתי הופיעה הנוּרָה העברית?, באתר "הארץ", 13 בדצמבר 2020