עטש
עִטֵּשׁ עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עיטש |
| שורש וגזרה | ע־ט־שׁ |
| בניין | פִּעֵל |
- עווית או התקף בלתי רצוני המתבטא בפליטת אויר פתאומית וקולנית דרך האף והפה כתוצאה מגירוי.
- ”וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וְבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמֹרֶת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵּא בָהֶן.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ט, משנה ח)
גיזרון עריכה
- לפעמים הכוונה להפיחה בלשון נקיה ”כאן מלמעלה כאן מלמטה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כד, עמוד ב)
- ערבית - עטשא عَطَسَ . גרמנית - הֲטְשִׁ'י hatschi
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: word
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: עיטוש |