פִּהֵקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פיהק
שורש וגזרה פ־ה־ק
בניין פִּעֵל
 
דיוקן עצמי של אדם מפהק
  1. לשון חז"ל פער פיו לשאוף אויר; עפ"ר כאות לעייפות או שעמום
    • ”וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וְבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמֹרֶת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵּא בָהֶן.“ (משנה, מסכת נידהפרק ט, משנה ח)
    • ”וכשהוא מפהק - היה מניח ידו על סנטרו“ (בבלי, מסכת ברכותדף כד, עמוד ב)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: yawn‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פיהוק


השורש פהק

השורש פ־ה־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

פ־ה־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּהַק פּוֹהֵק יִפְהַק פְּהַק לִפְהֹק
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּהֵק מְפַהֵק יְפַהֵק פַּהֵק לְפַהֵק
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּהֵק מִתְפַּהֵק יִתְפַּהֵק הִתְפַּהֵק לְהִתְפַּהֵק