סְנַפִּירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סנפיר
הגייה* snapir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר'סְנַפִּירִים; סְנַפִּיר־, סְנַפִּירֵי־
 
תרשים של דג. הסנפירים מספרם 9,7,6,4,3 ו־10
 
סנפירי נעל
 
סנפיר של צוללת
 
סנפיר לייצוב באונייה
  1. לשון המקרא איבר חיצוני אצל הדגים וחיות ימיות אחרות שהנעתו הנה והנה מעניקה להם תנועה במים.
    • ”אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ.“ (ויקרא יא, פסוק ט)
    • ”כל שיש לו קשקשת דג טהור יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא“ (בבלי, מסכת נידהדף נא, עמוד ב)
  2. עברית חדשה בהשאלה (1): (ימאות) המבנה העילי של צוללת, מעל גוף הלחץ, שבחלקו העליון נמצא גשר הפיקוד.
  3. עברית חדשה בהשאלה (1): (ימאות) סנפירים: אבזר מגומי דמוי סנפיר, אותו מלביש צולל על כל אחת מכפות רגליו כדי לסייע לו לשחות מתחת למים.
  4. עברית חדשה בהשאלה (1): (ימאות) חלק דמוי סנפיר הבולט מגוף אונייה באזור השיפוליים (מקום חיבור התחתית עם הדופן) ומשמש להקטנת טלטוליה ולייצובה.

גיזרוןעריכה

  • אכדית: šappartu, עור מחוספס; ארמית: סִמפּוֹרִין = עוקצים, מסמרים (השוו: צִפֹּרֶן).[1]
 4. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

   איבר אצל דגים
  • איטלקית: pinna‏‏‏‏
  • אנגלית: fin‏‏‏‏
  • ארמית: שיצא
  • ארמנית: լողակ‏‏‏‏
  • גרמנית: Flosse‏‏‏‏
  • דנית: finne‏‏‏‏
  • הולנדית: vin‏‏‏‏
  • נורבגית: finne‏‏‏‏
  • ספרדית: aleta‏‏‏‏
   ציוד צלילה
   מבנה עילי בצוללת
  • אנגלית: sail‏‏‏‏
  • גרמנית: Turm‏‏‏‏
  • צרפתית: kiosque‏‏‏‏
   מייצב באונייה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סנפיר

סימוכיןעריכה

  1. "סְנַפִּיר",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5579)