טלטול
טִלְטוּל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טלטול |
הגייה* | tiltul |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ט־ל־ט־ל |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ טִלְטוּלִים; טִלְטוּל־, ר׳ טִלְטוּלֵי־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון חז"ל העברת דבר ממקום למקום.
- "ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול" (שבת פד א)
- ”אך איך יאסר עלינו טלטול חפץ קל בצלחת ברה“ר והקרבת עצם מקבל שריפה אל האש בלי עמל, משום מלאכה, אם גם הן קלות יתר הרבה מרדית הפת שאיננה מלאכה?“ (תקון מדיני ותקון ספרותי, מאת משה ליב לילינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- לשון חז"ל נדודים, נסיעות בדרכים.
- ”אחר עשר שנות טלטול, ישיבות קבע ושינוי מקומות, פגשתי שוב בעיר מולדתי.“ (גסיסה, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- ”היהודים עוד המשיכו את מקצועם המסחר והרוכלות (טלטול מכפר לכפר).“ (היהודים בחילופי המשטר בגרוזיה, מאת נתן אליהשווילי, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה נענוע, הנעה מצד אל צד.
- ”הפחד מביא לאזלת־ידים, לאִבּוּד־החושים, לשתּוּק גמור, או, מה שמסוכן עוד יותר – לידי פרפור וטלטול־אֵברים של חולה־נופל.“ (חרם, מאת יצחק לייבוש פרץ, תרגום: שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
- [ימאות] תנועת אונייה מצד אל צד סביב צירה האורכי.
- ”ראשי כגלגל, ורוחי נבקה בקרבי, עוד חש אני טלטולי האניה, בלבולי הסרסרים, הדחיפות והנגיחות, מכות חדרי הבטן של בעלי סירת הדוגה שקבלו פני ויביאוני אל החוף.“ ("הצפירה", 14 בנובמבר 1897, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן טִלְטֵל.
- 4. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013; טִלְטוּל אֳנִיָּה = מילון למונחי ההידרוליקה (תשכ"ג), 1963.
צרופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
תנועת אונייה מצד אל צד
|
ראו גם
עריכה
השורש טלטל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|