סנט
סָנַטעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סנט |
| שורש וגזרה | ס־נ־ט |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל אמר דברים מרגיזים מתוך כוונה לזלזל ולפגוע.
- ”וְהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין בָּהּ, מְפָרְשֵׁי יַמִּים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ וְהָיוּ אוֹמְרִים לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאָה צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ.“ (בראשית רבה, פרשה עא, סימן ב)
- ”וּמַאן דְּאָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בְּיַעֲקֹב, מַעֲלִים וּמוֹרִידִים בּוֹ אָפְזִים בּוֹ קָפְזִים בּוֹ סוֹנְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מט, פסוק ג) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, אַתְּ הוּא שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ חֲקוּקָה לְמַעְלָה, עֹלִים לְמַעְלָה וְרוֹאִים אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ, וְיֹרְדִים לְמַטָּה וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן“ (בראשית רבה, פרשה סח, סימן יב)
גיזרוןעריכה
- כנראה שיכול עיצורים מן שטן, תוך חילוף בין ש' שמאלית ל־ס'.
- קוהוט פירש במובאה השניה בהוראת: קפיצה, דילוג (בהקבלה לקפז), ע"פ ערבית: نَطَّ (נַטַּ) - קפיצה. ומשם נגזר 'שׂנט' בבנין שפעל בהוראת: הקפיץ, ומשם הגיע להוראה המוכרת.[1]