קנטר
קִנְטֵר, קִנְתֵּר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קנטר |
שורש וגזרה | ק־נ־ט־ר, ק־נ־ת־ר |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל אמר דברים מרגיזים, העביר בקורת בלעג, עקץ בדברים (במקורות גם נזף).
- ” התחיל מקנטרן בדברים אמר להן מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף סו, עמוד א)
- ”הוא שהנביא מקנתרו ואומר: מה לך ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר [ישעיהו כב]“ (ויקרא רבה, פרשה ה, סימן ה)
גיזרון
עריכה- מיוונית: kentro) κεντροω) – לדקור, לעקוץ; מהיוונית: kentron) κέντρον) – דרבן, מה שיש לו קצה חד, חנית, מסמר, עוקץ.
תרגום
עריכה- אנגלית: scold