סִמְטָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סימטה
הגייה* simta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־מ־ט
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות סִמְטַת־, ר׳ סִמְטָאוֹת
 
סמטה ירושלמית
  1. רחוב צר ועפ"ר צדדי, החסום משני עבריו בבתי־מגורים.
    • ”תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם“ (בבלי, מסכת פסחיםדף נ, עמוד ב)
    • "כל הרחובות כבר ריקים / הסמטאות כולן שלו / שוב הוא לבדו / שוב רק עם צלו" (בלדה לשוטר, מאת אהוד מנור)
    • "בדירה קטנה, חשוכה מעט / לא רחוק מכאן, בסמטה בצד / גר בחור אחד עם אישה אחת / חיים מכל הבא ליד" (גיטרה וכינור, מאת שלום חנוך)
    • אין בסמטה הצרה הזאת שום סיכוי למצא חנייה עבור הרכב
    • "אמצע הלילה בכפר / ירח מאיר לי על זמן שעבר / בסמטאות חייל שם מתפלל." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל מלטינית: sēmitā. המילה נשאלה גם לערבית: سَمْت‎ (סַמְת), ומשם חזרה ללטינית כזנית ואזימוט

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
στενωπός‏‏‏‏ (תעתיק: stenōpós)
路地‏‏‏‏ (תעתיק: roji)
аллея‏‏‏‏ (תעתיק: alléja)
улочка‏‏‏‏ (תעתיק: úločka)
  • שוודית: gränd‏‏‏‏
  • תאילנדית: ซอย‏‏‏‏ (תעתיק:soi)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: סמטה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמטאות