סַחַףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סחף
הגייה* sahaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ח־ף
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה חומר אשר נגרר ממקומו בעקבות תנועה של נוזל, בפרט אדמה שנגרפה על ידי זרימת מים.
    • ”עם מי הנילוס זרם גם סחף אדמה שמצטבר בדלתא בגלל היחלשות עוצמת זרם הנהר. הסחף יוצר בדלתה שטח של אדמה יציבה, פורייה וטובה מבחינה חקלאית בניגוד לחולות המדבר הנודדים שסביבה“ (מתוך הערך הדלתא של הנילוס בויקיפדיה)
  2. בהשאלה: שינוי קצוני במצבם של פרטים שעלול להביא לשינוי מגמה (לרוב חברתית), או אף מהפך .

גיזרוןעריכה

  • מגיעה מן הפועל המקראי 'סָחַף' החולק שדה סמנטי משותף עם תיבת סחב. קיימות מקבילות בשפות שמיות אחרות, למשל: אכדית, בהגיית סֲחַפֻּ saḫapu בהוראת 'השליך לארץ' . ארמית, 'סחף'. ערבית, בהגיית חֲסַפַאְ خَسَفَ בהוראת לשקוע, ליקוי-ירח, וגם לגרום ל: שקיעתו או בליעתו של משהו/מישהו .

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סחף

סָחַףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סחף
שורש וגזרה ס־ח־ף, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. משך בעיקבותיו.
  2. בהשאלה: גרם להתרגשות בקרב הסובבים.
    • ראש הממשלה סוחף את הציבור בנאומיו המרשימים והרהוטים.

גיזרוןעריכה

הפועל מופיע פעם אחת במקרא ”מטר סוחף“ (משלי כח, פסוק ג) גם נסחף ירמיהו מ"ו.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה