סגול
סֶגּוֹל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סגול |
| הגייה* | segol |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ג־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סֶגוֹלִים |
- (דקדוק) אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /e/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשלוש נקודות היוצרות מעין משולש.
- ”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק לא)
- דוגמה לשימוש בסגול: באותיות מ' ל' במילה מֶלֶךְ.
- בניקוד הבבלי אין מקבילה לסגול, ותחתיה יופיע פתח.
גיזרון
עריכההשורש סגול (סגולה) משמש בעברית לאוצר (בית אוצר), שצורתו כשל חרוט הדומה במבנהו לשלוש הנקודות המאפינות של הסגול, דעה אחרת כי השם סגלא שאול מסורית בהגיית: סגול,סגולה בהוראת: "אשכול ענבים".
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: segol
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סגול (ניקוד) |