נכה רוח
נְכֵה רוּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נכה רוח |
| הגייה* | nekhe ru'akh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | נ׳ נְכַת־רוּחַ, ר׳ נְכֵי־רוּחַ |
- שנגרמה לו עגמת נפש, ומצב רוחו ירוד.
- ”...וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו“ (מוֹת דָּוִד, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”ורום עינים ישפילו / ולהיטיב ישכילו / עם כל נכה רוח / אשר נפשו עליו תשוח“ (בואו חשבון, מאת שמואל יוסף פין, בפרויקט בן יהודה)
- ”נכנס רענן, צעדיו נכונים – יוצא חבול, נכה-רוח.“ (איש יהודי, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
- ”לא ישו אלהים, אף לא ישו "מוכה-אלהים ומעונה". ש"בחבורתו נרפא" לאדם כולו, כי-אם ישו בר-לבב, נכה-רוח, פסיבי, חסר-תוקף, נטול-מעשה.“ (מָקוֹר וְתַרְגּוּם, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
- ”כל אלה קשי-היום ומזונבי פגעים ודוי: הם יהיו נכי-רוח או מרי-נפש, נחים או מתריסים, מתקדמים ונרתעים“ (הרהורים, מאת מתתיהו שהם, בפרויקט בן יהודה)
מקור
עריכה- מהתנ"ך: ”וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה וְאֶל-זֶה אַבִּיט אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ וְחָרֵד עַל-דְּבָרִי.“ (ישעיהו סו, פסוק ב)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: contrite