נְכֵה רוּחַ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נכה רוח
הגייה* nekhe ru'akh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות נ׳ נְכַת־רוּחַ, ר׳ נְכֵי־רוּחַ
  1. שנגרמה לו עגמת נפש, ומצב רוחו ירוד.

מקור עריכה

  • מהתנ"ך: ”וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה וְאֶל-זֶה אַבִּיט אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ וְחָרֵד עַל-דְּבָרִי.“ (ישעיהו סו, פסוק ב)

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה