נִכְאָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה כ־א־י/ה
בניין נִפְעַל
  1. הוכה,נחלש נגרם לו צער ושבר
    • ”וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ “ (דניאל יא, פסוק ל)
    • ”בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ“ (איוב ל, פסוק ח)

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: beaten‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

נִכְאֶהעריכה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: מעורבים משפטים מדגימים ל-נְכֵא? ולפועל נִכָּא והִכְאָה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניכאה
הגייה* nikhe
חלק דיבר
מין זכר
שורש כ־א־י/ה
דרך תצורה
נטיות נ׳ נְכֵאָה
  1. עגום, עצוב, שבור
    • ”יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת“ (תהלים קט, פסוק טז)
    • ”לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם“ (משלי יז, פסוק כב)
    • ”בְּנֵי-נָבָל, גַּם-בְּנֵי בְלִי-שֵׁם נִכְּאוּ, מִן-הָאָרֶץ“ (איוב ל, פסוק ח).
    • ”יַעַן הַכְאוֹת-לֵב-צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לְבִלְתִּי-שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ“ (יחזקאל יג, פסוק כב).

גיזרוןעריכה

  • עפ"י גסניוס[דרוש מקור], מדובר בשורש ארכאי מלשון ארמית-בבלית , כ-א-ה. בהוראת עצב, מן שורש זה נגזרה התיבה המקראית - ”חֵלֶכָה“ (תהלים י, פסוק יד) . ראו - חלכה . והשוו, ”אבד כלח (איוב ל, פסוק ב) כלח בהוראת זקנה. הצירופים "נִכְאֵה לֵבָב", "והַכְאוֹת-לֵב", מקבילים לכאב או דאבון לב.

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: gloom‏‏‏‏

ראו גםעריכה