יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִוֵּן, נֻוַּן.

נוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נון
הגייה* nun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ נוּנִין
  1. [ארמית] דג.
    • ”וּבְכָל נוּנֵי יַמָּא בְּיַדְכוֹן מְסִירִין“ (אונקלוס על בראשית טפסוק ב)
  2. האות הארבע־עשרה באלפבית העברי. ערכה המספרי חמישים.
    • ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] ווין יודין, יודין ווין; זיינין נונין, נונין זיינין;“ (בבלי, מסכת שבתדף קג, עמוד ב)
  3. האות העשרים וחמש באלפבית הערבי, צורתה ن.

גיזרון

עריכה
  1. מקביל לאכדית 𒄩 nūnu, סורית ܢܽܘܢܳܐ, ארמית: נוּנָא, ערבית: نُون (נוּן) - דג גדול, לויתן. לפי רוב הפרשנים[1], מהשורש נ-י-ן (שמופיע פעם אחת במקרא, תהילים עב,יז) שמשמעו 'התרבה, השריץ', בדומה למילה 'דג' שקשורה מהפועל ‏דָּגַה‎ 'התרבה מהר (כמו דגים)'[2][3]. לפי השערה מקובלת[4], משורש זה גם נין 'צאצא, בן'.
  2. צורת־האות נון נובעת משרטוט של נחש, אך הובנה כצלופח, מין דג.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

שם האות

  • אנגלית: nun‏‏‏‏
  • הולנדית: noen‏‏‏‏
  • הונגרית: nun‏‏‏‏
  • טורקית: nun‏‏‏‏
  • יוונית: Νούν‏‏‏‏
  • ספרדית: nun‏‏‏‏
  • ערבית: نُون‏‏‏‏
  • פולנית: nun‏‏‏‏
  • פרסית: نون‏‏‏‏
  • צרפתית: noun‏‏‏‏
  • רוסית: нун‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נון
  1. Brown-Driver-Briggs, Gesenius
  2. אבן-שושן, ערך דגה
  3. Strongs' concordance, ערך דג
  4. מילון קליין.