משתמשת:רעות יששכר/צרה
צָרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צרה |
הגייה* | tsa-ra |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צָרוׂׂת, צַרַת־ |
- עניין רע, רעה הבאה על אדם, מצב בעייתי המתמשך לאורך זמן וגורם לאי-נחת ולתחושת מצוקה.
- "אכן עת צרה היא לארצנו ולעם אלהינו, וגם מלכנו האדיר חרד הפעם ויבהל את צבאותיו לשים משמר על חופי הים." (דון קישוט בתרגומו של חיים נחמן ביאליק)
- "לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם, הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם." (שופטים י' 14).
- האמריקאים מדליפים ידיעות על צרות צפויות.
- אם באה צרה על אדם - יפשפש במעשיו, ואם באה צרה על הישוב והציונות - עלינו לפשפש במעשי המנהיגים.
- כינוי שאישה מכנה אישה אחרת הנשואה לאותו בעל.
- " וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ" ( שמואל א' 6)
- הנאשמת ברצח צרתה זוכתה מחוסר ראיות.
גיזרון
עריכה- לשון המקרא.
צירופים
עריכה- צרה צרורה
- צרת רבים חצי נחמה
- צרות איוב
- דיה לצרה בשעתה
- על כל צרה שלא תבוא
- די לצרה בשעתה
- עת צרה
- עשה צרות [לשון דיבור]
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: tragedy, distress, trouble
- אנגלית: other wife
השורש צרר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|