מכונית

מְכוֹנִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מכונית
הגייה^*	mekhonit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ו־ן
דרך תצורה	מכונה + ־ִית
נטיות	ר׳ מְכוֹנִיוֹת; מְכוֹנִית־, ר׳ מְכוֹנִיוֹת־

מכוניות שונות

כלי רכב ממונע בעל ארבעה גלגלים בדרך־כלל, המשמש לרוב להסעת 5-2 נוסעים, ולהובלת מטענים קלים.
- ”המיליוני היהודי ג. לינטהל [...] נהרג ע"י עגלה מכונית בנסעו בלוית שני אורחים פולנים עשירים. מרכבתו התנגשה במרכבה קלה.“ ("הצבי", 28 באוקטובר 1908, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”מכונית יהודית עברה אתמול בשעה 10 בבוקר בשכונת מאה שערים, מול החנות ניסנבאום, על יהודיה אסתר סופר.“ ("דאר היום", 5 בנובמבר 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- המכונית בעלת מנוע הבערה הפנימית הומצאה בסוף המאה ה־19.

מן מכונה א. מחידושי איתמר בן אב"י.^[1] קיצור של "עגלה מכונית" (כלומר, "עגלה ממונעת", "עגלה הנעה ע"י מכונה"), בדומה לצירופים אחרים בלשון ההשכלה שקוצרו (איגרת גלויה, אנייה צוללת).
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955; מילון למונחי תחבורה: הנדסת דרכים (תש"ן), 1990; מילון למונחי תחבורה יבשתית (תשע"ג), 2003; מונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב), 2012.

ערך בוויקיפדיה: מכונית

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכוניות

↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr